אז בגדול אני בת 17 ספורטאית , אני חושבת שאני נראת טוב ויותר מיופי חיצוני אני חושבת שהאופי שלי הוא הדבר הכי יפה בי. ויש לי הרבה חברים אף פעם לא הייתה לי בעיה של ביטחון עצמי , אני תמיד משדרת ביטחון ושהכל עובר לידי....( וזה באמת היה נכון )
אבל בזמן האחרון משהו נורא מציק לי ומאוד מערר לי את הביטחון ...
תמיד בנים גילו בי עניין ואף פעם לא ראיתי את זה בתור "סיפור גדול " מבחינתי זה סתם ..
אף פעם לא היה לי חבר רציני או משהו בסגנון תמיד עדפתי להתעסק בספורט או בלימודים וכו וגם לא הרגשתי שאני מוכנה לחבר ("בגילי הצעיר חח") ובכל זאת "גדלתי" .. וכבר הרבה גברים מתחילים איתי ביום יום ואף פעם לא התייחסתי לזה במיוחד כי זה נראה לי די רגיל וגם לא הייתי משתתפת בזה חברות בכלל כי זה לא העסיק אותי ולאחרונה יצא לי להכיר מישהו מאימונים שאני נורא מחבבת .. שהוא גדול מימני בכמה שנים והוא נראה טוב .. ושסיפרתי לחברות עליו הן החליטו שאני משקרת .. הן אמרו משפטים כמו "למה שגבר כזה יתחיל איתך " "בטח הוא מכוער" וכל מיני משפטים שאני לא אחזור עליהם אבל באותו סגנון ... שגרמו לי לחשוב פעמיים עם כדי לי להמשיך את הקשר עם אותו בחור .. כי למה חברות שלי חושבות שאני לא מספיק טובה בשבילו ? ומה רע בי אם הן חושבות ככה... והמחשבה הזאת משגעת אותי ובניגוד לחברות שלי .. חברים שלי (כלומר ידידים שלי ) גם כאלה שמכירים את אותו הבחור אומרים לי שאני צריכה ללכת על זה שהבחור באמת מעוניין ושאני זה כל מה שהוא מחפש וכו
והעניין הוא שאני לא חושבת שזה מקנאה הבנות כי לרובן יש חבר או היה וכאלה ובגלל זה כל הביטחון שלי ירד ... אני מנסה להבין מה דפוק בי למה הן לא מאמינות " שגבר כזה " יתחיל איתי
ואיך עכשיו אני מעלה לעצמי את הביטחון בחזרה ? אני מרגישה כלכך מטומטמת המשפטים שלהן נגעו בי כלכך ....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות