היי , אני לומדת בפנימייה כבר שנתיים ,ורוב הזמן אני נמצאת שם.את רוב היום בחופש אני מבלה בבית ונחה מהפנימייה. אני כן עוזרת בבית ומנסה לעזור איך שאני יכולה , ועדיין להורים שלי זה לא מספיק אף אחד לא מבין אותי , ואת כל העצבים שלהם הם מוציאים עליי . אני מתביישת להגיד את זה ובאמת לא מבינה את דבריי אבל נראה לי שאני יותר לא אוהבת את אימא שלי.אבל אך פעם לא אמרתי את זה לאף אחד , אני מנסה תמיד לשלוט בעצמי ולהיות בת כמו שכל אימא חולמת עליה אבל זה לא מספיק לאף אחד מהם .. היום אבא שלי אמר הערה חסרת טאקט כלפיי , שאלה שנורא השפילה אותי , ואימא שלי פשוט צחקה עליי.כשאבא שלי יצא עם אחותי הקטנה לטייל , אימא שלי פשוט דיברה אליי כאילו כלום לא קרה ופשוט התפרצתי עליה, כי היא רואה אותי בוכה ומתעלמת ממני .היא אמרה למה מגיע לה ולאבא שלי כזה עונש ?להיות עם ילדה משוגעת , שלא מכבדת אותה.. ואז שאלתי אותה ישירות איך את רומה שאני יכבד אותך אם את לא מכבדת אותי , ואז היא אמרה לי , אני בכלל שונאת אותך ... הייתי בשוק . הרגשתי כאילו מישהו סטר לי בלחי . היא ואבא שלי מצפים ממני שאבקש סליחה אבל אני מתעקשת לעשות עליהם חרם נשאר עוד קצת עד תחילת הלימודים ואז אני פשוט מתכוונת לנתק איתם את הקשר שיבינו איך זה לחיות בלעדיי . אני מרגישה שזה נכון ובבקשה אל תכתבו לי אין כמו אימא בעולם כי לא כתבתי פה הכל לא רציתי לחפור. אני צריכה לבקש ממנה סליחה?כי אין לי יותר עם מי לדבר על זה ,אפילו לא עם חברות כי המצב שלהן יותר קשה.. אל תשפטו אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות