היי, קוראים לי הודיה, אני בת 15 מירושלים.
אני לא יודעת מה לעשות כבר, עוד מעט חוזרים ללימודים ואני יראה שוב את כל מאגר הפרחות והערסים בשכבה שלי.
יש לי חברות שם, ואני מגדירה אותם כההכי פחות ערסיות שיש בקליקה הזאת, אבל הבעיה שזה רק שתי בנות והייתי רוצה למצוא עוד חברות. אבל זאת גם בעיה, אני נגעלת מהדיבור של הילדות, נגעלת ששום משפט שלהם לא עובר בלי קללה, נגעלת לראות אותם נצמדות לבנים ואת ההתחצפות שלהם למורים, ובגלל זה לא מצליחה להתחבר אליהם.
אני יודעת שחלק ממי שיקרא את זה יחשוב שאני מתנשאת, אבל המצב הזה פשוט מתסכל.
אין אף יציאה שהייתי בה ולא היה שתייה ונרגילות, לפעמים אני תוהה למה לא יכולתי להיוולד לפני 30 שנה, בלי איפונים, בלי רשתות חברתיות והמון תמימות.
בהתחלה ניסיתי להתאים את עצמי אליהם, התחלתי לקלל ולהתנהג בערך כמוהם אבל לא עבר זמן רב עד שהבנתי שזה פשוט לא אני. נגעלתי מעצמי.
התקווה היחידה שלי זו קבוצה של בנות שהם הבנות שהייתי רוצה להתחבר אליהם, באמת חברות טובות ואמיתיות וילדות מבית טוב.
הבעיה שהם כבר קבוצה די סגורה, ואני לא יודעת אם הן יקבלו אותי אליה וירצו שאני אהיה חלק מהן, יש לי קשר אליהם אבל לא יותר מחיבוק בבוקר ושיחות שגרתיות של מה קורה וכאלה, והן גם לא בכיתה שלי.
מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? בכל זאת לנסות להתחבר אליהם? או שחבל לנסות? אני באמת מתוסכלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות