טוב, אז בעיה די מעצבנת אצלי היא הדיבור
מאז שאני זוכר את עצמי היתי ילד ביישן, לא מדבר הרבה, בלי יותר מידי חברים
אבל מהיום הראשון של החטיבה הכל השתנה.
נהיתם ילד יוזם, חברים, ידידות....
אבל תמיד היתה לי את אותה הבעיה (כשהיו לי חברים וכשלא היו לי)
והבעיה היא- הדיבור...
זאת אומרת, אני טיפה מגמגם, אין לי אץ האומץ להתחיל לדבר ולספר איזשהו סיפור- תמיד אם יש מקרה כזה, או שאני מספר את הסיפור בקצרה (ממש ממש בקצרה) ואני תמיד איכשהו הופך סיפור עסיסי ומצחיק לסיפור משעמם, לא מובן, לא מצחיק, בלי פואנטה. במקרים אחרים אני פשוט מבקש מחברים שלי שיספרו....
פשוט כשאני מתחיל לספר סיפור כלשהו מול אנשים, לא עולה לי כלום לראש (הרבה אההההה אמממממ) זה בעצם מין בלאק אאוט בזמן הדיבור, כנראה שהלחץ משפיע יותר מידי....והסיפור מאבד מארכו....
שמתי לב גם בגלל זב אני פולט מילים לא רצויות , שלא קשורות לכלום.
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בזה, איך לא להיות לחוץ בזמן הסיפור? ואיך להיפטר מההאאאא והאמממ
בתודה אונימי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות