היי אני יתחיל תסיפור חיים שלי מי שהייתי קטן ידעתי שבמשפחה שלי לא כול כך נורמאלית לאבא שלי יש הפרעה דו קוטבית בגלל זה מי שהייתי קטן הוא היה יכול לחטוף עצבים אלי הוא על אמא שלי ואחותי שהוא היה מתעצבן עלנו זה לא בגלל שעשינו לו משהו זה בגגל שפתעום הוא חטף עצבים והוציא את זה אלנו וזה לא כמו צעקות של אבא ובן אני זוכר שהייתי קטן ובגלל הפרעות קשב שלי לא יכלתי ללמוד אז היא צעק אלי יאפס למה אתה לא מצליח ללמוד לא יצאה ממך כלום וככה גם לאחותי שרק אני אמא ןאחותי היינו בבית הוא לפעמים צעק עלינו ואני זוכר שתמיד הוא היה מעליב אותנן תדמינו שאבא שלכם שאמור לשנור הלכם אומר לכם ככה וצוחק הלכם ברחוב וזה לא רק זה היה מקרים שהוא זורק אלינו נעליים ומתחיק שוב לקלל אותנו אמא שלי שתהיה בראיה לא מבינה למההוא ככה היא מאנשים האלה שילכו עם הבעל לא משנה מה הוא עושה לא משנה מה הוא אומר הורים שלי פשוט רסקו לי את הבטחון ותחשבו אחרי כול הצעקות הם הורים הילדים היו צוחקים עלי ומרביצים לי ואחרי זה לבו שוב לבית ולשמוע את אבא צועק אלנו ולפעמים נותן לנו סטירות ככה בא לו בגלל זה וגם בגלל ההפרעות קשב וריכוז בחיים לא למדתי טוב תמיד הייתי לחוץ והתבישתי לדבר. בבית הוצטתי את העצבים צעקתי על כולם הסתגרתי בחדר שלי והתחלתי לבכות תמיד שניתי את עצמי ורציתי למות כי תחשבו על זה שילד לא מקבל שום תמיכה הוא יחשוב כמה הוא לוזר כי כעה אומרים לו בבית בבית ספר כיום אני יוצא עם חברים וכל אבל בבית אני מרגיש חרא מתי שאבא
שלי משתגע כולנו נדפקים ותחשבו על זה זה שאני בא לבית ספר אחרי זה שאבא שלי קורא לי אפס והכל אני לא יצלחח ללמוד לא יהיה לי טעם בכלל לכול זה כי הראי בבית אומרים שאני אפס וכמה שאני לא מנסה להתנגד למחשבות האלה ולחשוב שאני לא אפס זה לא עוזר נמאס לי כבר להרגיש ככה נמאס לי שאין אוכל בבית באמת אני לא צוחק כל מה שיש זה פרות רקובים ביצים מקולקלות יש לנו גוקים בתוך הבית בתוך המקרר הורים שלי לא יודעים לטפל בנו לי נשאר עוד שלוש שנים להיות במקום המגעיל הזה שנקרא הבית שלי המקום שאני מרגיש בו הכי פגיע המקום שצועקים עלי מעליבים אותי המקום שאני צריך להיות שומר ראש כדי שאבא שלי לא יתן מכה לאחותי ולאמא שלי בגלל שבא לו פתאום . היה לי תקופות שהרצון שלי למות הלך וגבר המשטרה הייתה בבית שלי ואמא להם מה שרשמצי באיטרנת על זה שאני רוצה להתבאד והכל ואני הייתי צריך כדורים פסיכיאיתרים בגלל כל הדכאונות שלי והם לא לקחו אותי לשום טור ולא קבלתי את הכורים שלי אני לא יודע מה לעשות לי ולאחותי כבר נמאס לסבול את כל מה שאנחנן סובלים אני ממש מקווה שיהיה פה משהו שעבר משהו כזה ושיהיה לו פתרון לכול הבעיה הזאת אני ממש אשמח לעזרה ומבן אדם שאני מכיר אני לא יכול לבקש עזרה/:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות