היי,
אני בכיתה ח' בת 13.
אני ילדה קצת היפסטרית שמדברת על אילומינטי ודי טובה במתמטיקה (לא חרשנית או משו) שומעת מוזיקת רוק, רוק אלטרנטיב (לא כבד או מטאל) רואה בובספוג קסם של הורים (דברים כאלה).
ישלי די הרבה חברים אבל איך אני אגיד את זה... מ"סוגי" (אינלי עוד דרך להסביר את זה).
אז יש את כל הקטע הזה של פרחות ערסים מוזרים וחננות, כאילו שאין משו באמצע וחייבים להיות איזה פקצה עם טונה של איפור כי אם לא אז משלים אותך ולא מדברים איתך (במקרים הטובים), אז אני ב"סוג" שבאמצע (שהוא לא באמת קיים לפי רוב החברה), וכל ה"מקובלים" צוחקים עלינו וזה, לרוב אני לא ממש מתייחסת אבל לפעמים זה די פוגע ומעצבן.
למשל היה מישו שאני מכירה אותו מהיסודי הוא היה ילד ממש נחמד אבל אז משו קרה כנראה הסביבה השפיעה עליו והוא נהיה ערס צעצוע מגעיל כזה והוא מסתובב עם כל ה"מקובלים" וצוחק על כולם וגם עליי ולשמוע את זה ממנו זה יותר פוגע מסתם מישו.
איך מתמודדים עם זה?
למה יש את כל החלוקות האלה והמגעילות של ילדים בימינו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות