אני אתחיל בזה שאני לא כמו כולם בבית. אני לא רואה טלויזיה וגם לא מרבה להיות בפלאפון. אנחנו משפחה של מזרחיים, אבל מהאלה שעושים חפלות בבית כמעט כל לילה. אמא שלי דיי בטוחה שאני מאומצת, ואני גם דיי מקווה. זה פשוט סבל לקרוא ספרים בבית. וגם מתי שאני מתנהגת לא בצורה שמוצאת חן בעינייהם, הם פשוט אומרים שאין ללכת לסיפריה כל השבוע. אני מבינה ללבם. אני מוזרה מאוד. אני לא מדברת איתם כי החלטתי לפרוש עקב זה שהם לא מבינים חצי ממה שאני אומרת. חשוב לציין שאני לא הכי טובה בלימודים בבית ספר.. אני פשוט מסתירה את הספר עם התיק וקוראת. אחותי רצתה גם להיות כמוני.. והיא קראה חמישים גוונים של אפור. ספר דוחה שלא התחלתי וגם לא מעוניינת. יש לי סיפריה עם המון ספרים שקניתי רק מתי שהיה לי כסף. וחשוב לציין שכל המשפחה, אבל כל המשפחה, חושבת שהישתגעתי. אני משתגעת? אני פשוט לא יכולה בלי הספרים שלי.. עדיף ללכת לפנימיה? סליחה אם זה היה קצת ארוך.. פשוט אני דיי מפחדת ממה שאני אהפוך להיות. אני בכל זאת רק בת 14.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות