אז מה אם הייתי שנה שעברה בכיתת מצויינות, זה אומר שלא מגיע לי להיות איתם? אז מה אם אני גבוהה ושונה אני לא מבינה ילדים בגיל שלי יותר. בכיתה ו הייתי שונה ולא תמיד מצאתי חברה קבועה, תמיד מישהי אחרת תקעה את הסכין שלה, אז חשבתי שבכיתה ז זה יהיה אחרת. ואז הלכתי לכיתה מטומטמת, ומאז אני "חננה". מה הקטע? יצאתי משם כי לא אהבתי את הכיתה, אבל גם בכיתה אחרת אני לא מצליחה למצוא חברות. אני רק רוצה מישהי לצאת איתה החוצה, או ללכת לסרט או משהו. זה לא הוגן, בגלל שכולם כבר התערבבו אף אחד לא נותן לי הזדמנות, אני רוצה להתחבר, באמת, ואני לא מפחדת לפנות לאנשים אבל עדיין אני לא מצליחה להתחבר בלי להראות נדפחת, בלי להיות לא קשורה. יש לי ידיד במצב דומה, בלי המון חברים, אבל הוא אומר שיש לו מספיק חברים והוא יכול להתחבר למי שהוא רוצה, למה אני לא מצליחה? מה כבר ביקשתי, זה טעות לבקש חברות שיהיה אפשר לבלות איתן? נאמר אני חושבת על עם מי לצאת, יש לי 4 אפשרויות, ואחת מחוץ לעיר. מה הבעיה שלי? אני הייתי חברותית כל כך, מה הסיכוי שהאופי שלי השתנה ואף אחד לא רוצה להיות לידי? אני כיפית, אני יכולה להיות קורעת ומצחיקה ומצד שני גם מבינה ומקשיבה איך אני מראה את זה לילדים? אני לא רוצה להתחבר לפרחות וערסים, ומצד שני לא רוצה להתחבר לילדים ילדותיים שעוד לא התבגרו, איך אני מוצאת את הנורמאליים האלה, אלה שבאמצע? אף פעם לא פחדתי לדבר, אני לא מבינה איך כולם מסביבי מוצאים את החברים להיות איתם... אני כותבת ובוכה כי אף פעם לא חשבתי שאני אתלונן על בעיות חברתיות, אבל מה לעזאזל? איך לעזאזל אני מוצאת חברים? איך? אני בכיתה ח', אתם בטח מבינים את השיפוטיות המהירה של ילדים בגיל הזה, אני בטוחה שאם יכירו אותי יבינו מי אני וששווה להם להיות חברים שלי אבל איך אני מגיעה לזה? אנשים שהתחברו אליי במקרה אומרים לי שהם בחיים לא היו חושבים לדבר איתי, שאני נראת סנובית, אבל שיש לי אופי מדהים ואי אפשר לראות את זה עליי בלי להכיר אותי...
איך להכיר חברים? תעזרו לי אני לא רוצה להיות לבד :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות