הי... אני כאילו מרגישה שהמצב חוזר על עצמו שוב ושוב... רע לי בבית ספר שלי, אני לא מצליחה להיות "אני" שם. אין לי כוח ללמוד ואני לא רואה בזה טעם יותר מידיי... אבל בכל זאת אני חורשת כמו חננה.. אני לא חברותית במיוחד , לעומת אחים שלי וזה מקשה עליי מאוד... בשבתות אחרי צהריים כל אחד הולך עם חברים ורק אני נשארת בבית כמו מסכנה ואחרי הפצרות יוצאת לחברות ולא נהנת בכלל, לא מצליחה להיות אני, רוצה לחזור הביתה... בבית ספר שלי ישנים 2 לילות בשבוע והוא ביישוב שלי, אני לא אוהבת לישון שם ואמרתי לאמא שלי ( יש אפשרות לפטור) והיא בכלל לא הבינה אותי והתחילה לבכות למה אני לא חברותית ושהחיים שלי ככה יראו לא טוב... ואני רוצה להגיד לה: אני מעדיפה אותם ככה מאשר לחיות בשקר ובמשחק שאני כבר לא סובלת ממזמן....זה רגשות שמתפרצים כל פעם מחדש, רוב הזמן אני נראית רגילה ושמחה מבחוץ אבל יש שם פשוט ריקנות, שתופסת אותי ברגעים אקראים.... אני צריכה שקט. הרבה. ואין לי אותו. שנה הבאה אני אמורה ללכת לצבא או שירות לאומי ואני לא רואה את עצמי שם, לא בא לי לעשות בחירות כי אני בקושי מצליחה להכיר את עצמי ולהיות עם עצמי בחיים :( ולא בא לי להיות במקום שאני לא רוצה... אני מרגישה משקולות על הגב שלי, עצב שמאיים להתפרץ... חוסר הבנה מהחברה.. חוסר שמחת חיים... אני לא יודעת איך אני יעבור עוד שנה שלימה ככה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025