היי, אני בת 16.תמיד הייתי רזה, אבל אורח החיים שלי היה לא בריא בכלל. בתחילת החלטתי לעשות שינוי- התחלתי ללכת למכון בקביעות, להיכנס לכושר, וראיתי תוצאות (מבחינת שיפורי הביצוע די מהר).
לפני חודשיים החלטתי שאני רוצה לשלב גם תזונה. עברתי לתפריט חיטוב ודיי מהר (תוך שבועיים בערך) ירדתי 4 קילו והגעתי לתת משקל קל (ובכלל לא מוגזם).כשהבנתי שאני מרזה מהר מהמצופה הפסקתי את התפריט וחזרתי לאכול רגיל, במטרה להעלות קצת במשקל. אבל כמובן שהמשכתי בשגרת הספורט כי אני מאוד אוהבת את זה.
הבעיה שלי היא שמאז שהרזתי אמא שלי תמיד מעירה לי שאני לא אוכלת (אפילו שהיא רואה שאני אוכלת הרבה!), תמיד מעירה לי שהמראה החדש שלי ממש לא יפה ומכוער, ובקיצור בטוחה שיש לי הפרעות אכילה. זה נגרר לריבים של ממש ולאיומים מצידה שאם לא אעלה במשקל היא תבטל לי את המנוי למכוןתאסור עליי לצאת לריצותמפגשים חברתיים.
ניסיתי להסביר לה שוב ושוב את המקרה, שאני רוצה גם כן להעלות במשקל, והיא בשלה. ממשיכה להעיר לי ולפגוע בי מאוד. כל שיחה שלנו מגיעה בסופו של דבר לנושא הזה וזה ממש נמאס. בכלל לא נעים לי שהיא לא סומכת עליי, מקשיבה לי, ומשמיצה אותי. אף כי אני מבינה שהיא עושה את זה מתוך נסיון לגונן עליי (היה לנו מקרה של אנורקסיה במשפחה).
סליחה שחפרתי כלכך הרבה, פשוט היה חשוב לי לתת את כל הפרטים על מנת שתבינו את הסיפור. אשמח לעצות ממכם- כהורים,או כילדים, אשר קוראים את המקרה מהצד. תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025