היי אנשים,
כמו כולם גם אני מרגיש את הצורך הזה לפרוק על המקלדת..
יש לי בעיה שהופכת את החיים שלי לגהנום אחד גדול, במלוא מובן המילה.
ההרגשה כמו תמיד היא שהייתי נותן את הכל, אבל אין מי שתיקח, וזה מתסכל כל פעם מחדש לראות נשים מאושרות בחברת גברים שאני בתור בחורה לצורך העניין לא הייתי בכלל מסתכל לכיוונם, אך עם זאת אני מבין שהבעיה היא אצלי.
הרקע האישי טוב יחסית מהרבה מקרים שראיתי אבל עדיין אולי אני מפספס משהו..
נתחיל בזה שמבחינתי אני סטרייט 100%, לא מסוגל לדמיין סיטואציה של משכב גברים, אני נגעל מזה.
כך שמי שיגיד לי אתה הומו/ יש לך אוטיזם או משהו בסגנון תדעו שאני לא סופר אתכם, והבעיה היא אמיתית וההוכחה לכך היא שיושב בן אדם וכותב את הסיפור שלו אז בבקשה ממכם אל תשפטו.
יש לי חברים שהם כמו אחים שלי, לפעמים גם יש עליות וירידות אבל מי שחבר אמיתי נשאר חבר ויש כאלה.
הבעיה היא אמיתית והיא אך ורק עם המין השני, משיכה מינית יש והרבה אבל אני לא מצליח לדבר איתן, תמיד חושב 1000 פעמים אם לפנות בכלל ובסוף לא פונה ולא מדבר וכמובן שלא מביע כלום.
כן, אני בתול בן 23. לא מסוגל אפילו להחליף מילה עם בחורה ולדבר איתה בגובה העניים כי פשוט אני לא מוציא מילה.
זה הגיע למצב שכשחברים שלי יושבים עם בחורות פשוט כבר לא קוראים לי כי הם רואים את המציאות הזו בשטח, לאט לאט הם מתחילים לחתוך ואני מתחיל להרגיש את תחושת הבדידות וזה אכזרי.
אני מבין שלדעתכם אני נמצא בתוך בועה אבל עצם העובדה ששנה לא יצאתי מהבית אמורה להגיד הכל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות