יום האחרון לכיתה ח' חזרתי הביתה הייתי אמורה ללכת עם חברות יותר מאוחר לים ולחגוג את סיום הלימודים רציתי להכין עוגה בבית אבל היו חסרים מצרכים אז אחי הגדול בן העשרים מיד התנדב לנסוע למרכז העיר. הוא הלך לאוטו, רציתי לדבר איתו על כמה דברים חשובים אבל החניות על סף סגירה. הוא נכנס לאוטו ונסע זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.
אני בחיים לא ישכח איך עברה שעה עברו שעתיים איך הוא לא ענה לטלפון איך עברו שעתיים שכל תרחיש כלל זה שקרה עבר לנו בראש
בסופו של דבר התקשרו עלינו מבית החולים למעשה כשההורים הגיעו לשם כבר לא הייתה בוא רוח חיים
מאז אותם ימים נוראים אני לא מפסיקה לחשוב כי אני יודעת שזה אשמתי, איך זה שבגלל עוגה דפוקה כבר אין לי אח איך זה שבגלל עוגה דפוקה הוא לא יודעת שעברתי לפנימיה לא יצא לי לדבר איתו על זה
אני לא מפסיקה להתהות למה הוא? למה דווקא הוא מת כל כך צעיר?
הוא עמד להתגייס היו לו תוכניות והתוכניות שלי לקחו אותו מהעולם. אם הייתי יודעת שזאת הפעם האחרונה הוא יוצא מהבית הייתי מחבקת אותו אומרת לו תודה מספרת לו כל כך הרבה הייתי אומרת לו 200 פעם אני אוהבת אותך והייתי מעקבת אותו
מאז אני לא כל כך הולכת לבית ספר אני מחסירה המון כבר שלחו עלינו עובדת צוסאילית לדבר איתי כמה פעם מאז אין לי חשק לכלום מאז אני לא רואה כמעט חברות (לא שאני בטוחה לכמה מהן עדיין יש כוח עליי) אני בוכה כל כך הרבה שנדמה שלא ישארו לי עיניים בסוף
ויותר מהכל אני יודעת שזה שאשמתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025