במהלך השנתיים האחרונות אני עוברת תקופות של הפרעות אכילה הולכות וחוזרות, פגיעה עצמית, דיכאונות ולא מצליחה לפרוץ את המעגל המדכא הזה.
בזמן האחרון ( כמעט שלושה חודשים), אני מבינה שאני לא רואה שום סיבה / טעם לחיות. נמאס לי מהמשפחה מהריבים עם ההורים, מהבית ספר, מהחברים, מכל דבר שסביבי ובמיוחד מעצמי. קשה לי לקבל שהחיים שיש לי הם שלי. אני לפני שבועיים פגעתי בעצמי פיזית, ולמרות שהמשפחה שלי מודעת למצב שאני פוגעת בעצמי היא מתעלמת. הימים עוברים בין בולמוסים להרעבות, ואני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך ככה, וכל הזמן תוהה אם באמת שווה לסיים את החיים, כי אני יודעת שאני בחיים לא אצליח לאהוב את עצמי. בנוסף לכל זה אני מרחיקה את האנשים שסביבי.. אני מרגישה כמו 'פצצה מתקתקת' שמי שמתקרב אלי נפגע, אז אני מנסה להתרחק ככל האפשר מאנשים. אני מתרחקת מחבר שלי שמפגין דאגה שלא מגיעה לי.
אני לא מסוגלת לספר את האמת להורים או לחבר, לא מסוגלת לבקש עזרה מהאנשים שקרובים אלי. לכן אני מרחיקה אותם שאם אני אעשה צעד ואסיים את חיי אז חבר שלי פחות ידע ויהיה לו פחות כואב, וההורים שלי.. טוב הם יצטרכו להתמודד כי לי נמאס לי להתמודד לבד.
אני לא יודעת כבר מה לעשות אם לדבר עם אמא שלי לפסיכולוג ולהכריח אותם לעזור לי או להתרחק מכולם לרדת במשקל עד שלא יהיה מה לרדת.
המצב גרוע ? כמה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025