השנה עליתי לכיתה י והאמת שעליתי אליה עם הרבה ״מטענים״. היום כבר עוד מעט מסתיימת לה המחצית והמטענים האלה רק הולכים ומתווספים.
אני לא יודעת כלכך איך להסביר את זה אבל באתי ממשפחה כזאת שמגיל קטן תמיד לימדו אותי להתמודד עם הבעיות שלי לבד ושבמקרה הכי גרוע הן כבר יעברו מעצמן. רק שהבעיות לא עוברות, הן רק הולכות ומתאצמות. אני יכולה להגיד לכם שבתור ילדה בת 16 חוויתי דברים שילדה בגילי לא אמורה לעבור ובטח שלא לעבור אותם לבד.
לפעמים אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, שאף אחד לא מבין אותי.
כבר הרבה זמן שאני חושבת לבקש מההורים שלי שיקחו אותי לפסיכולוג אבל אני מפחדת לבקש עזרה (בכלל לפרסם אתזה דרש ממני אומץ) ובמיוחד מאמא שלי. אמא שלי לא מאמינה בפסיכולוגים אפילו ריטלין היא לא מרשה לי לקחת ישלה כמו סטיגמות כאלה ש״רק משוגעים צריכים פסיכולוג״ ואיפשהו שם זה גם עבר אליי, מבינים פעם אחת ניסיתי לעלות את הנושא והיא סוג של התעצבנה ומאז לא העלתי את הנושא. מצד אחד, אני מפחדת לבקש מאמא שתמצא לי פסיכולוג אני מפחדת שישפטו אותי או שזה לא באמת יעזור. מצד שני, אני מרגישה שאני כבר לא יכולה יותר, קשה לי להתמודד עם הכל לבד. וזה מכניס אותי לדיכאונות אני מרגישה שהכל מאיים לפרוץ החוצה.
אני באמת לא יודעת מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025