האח לא מרשה שהקשר ימשיך

טוב אז קודם כל ,זה שאני צעירה וכיביכול "ילדה קטנה שלא מבינה כלום" תאמינו לי שאני מבינה הכל,ואני לא ילדה קטנה כמו שהגיל שלי אומר..

אז ככה זה קרה לפני שנתיים הוא היה בכיתה ט בן 15 , אני הייתי בכיתה ז' בת 12 וחצי , הכרנו דרך הפייסבוק הוא גר בעיר שבה אני גרה,התחלנו לדבר הוא היה בדיוק הטעם שלי הרגשתי הרגשה מעולה כאילו מצאתי תאום נפש יותר גדול ממני ,כאילו הוא החצי השני שלי בסופו של דבר הגענו למצב שאנחנו רוצים לדבר פנים מול פנים ,קבענו בבית ספר חיכיתי לו ופתאום הוא בא זיהיתי אותו מכל התמונות ופתאום הלב שלי דפק ,הוא בא נתן לי נשיקה בלחי והתיישב לידי ,אני נורא ביישנית אז שתקתי כל הזמן בקושי דיברנו ,היינו צריכים לחזור לכיתות בסופו של דבר,והרגשתי הרגשה של פספוס,דיברנו בפייסבוק ופתאום נהיינו ביחד,כאילו "זוג" הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם,הוא היה האהבה הראשונה שלי אהבתי אותו יותר מהכל!!! קבענו ביום שישי של מחצית סימסטר ,קיבלתי תעודה גרועה כך שההורים לא היו כלכך מאושרים ומאוד עצבניים..
נפגשנו בערב,שיקרתי לאמא שלי שאני הולכת לחברה היא אמרה לי לחזור ב12 אמרתי לה אין בעיה והלכתי,כלכך התרגשתי מלראות אותו שוב ,חחחח זה מצחיק שאני רק נזכרת בזה והלב שלי דופק כמו אז.. נפגשנו עם חברה שלי וחבר שלו היינו ארבעתנו בהתחלה ביחד וזה צחקנו והכל ואז הוא רצה שנלך לצד הלכנו לצד דיברנו ואני מרוב שהייתי ביישנית הראש שלי היה מורכן למטה ,ואז הוא הרים את הראש שלי ואז זה קרה בגיל כלכך צעיר ובפעם הראשונה בחיים שלי זה קרה התנשקנו , אז כמו כל נשיקה ראשונה של מישהי הרגשתי בעננים,שאין יותר מאושרת ממני עכשיו אושר עילאי!!!
המשכנו לטייל קצת , ואז ראיתי שהשעה כבר 1 !! ואוווו אמא שלי כלכך תתעצבן עלי , הוא ליווה אותי הביתה ובדרך עצרנו לכמה נשיקות קטנות,ואז..ואו איך פתאום כל הבועה של האושר התפוצצה לי בפרצוף!!! אני שומעת צרחה מהצד השני של הכביש צרחו את השם שלי והקול כלכך מוכר לי הסתכלתי לצד ואני רואה את אמא שלי בצד השני של הכביש יאוו ,איזה פחד! המשכתי ללכת בזמן שאמא שלי מתקרבת אלינו והוא איתי,אמרתי לו לך מפה מהר אבל הוא לא רצה לזוז ממני אמרתי לו ללכת מהר ואז הוא השתכנע הוא הלך במהירות ואני התקדמתי בפחד,והנה אני ואמא שלי אחת מול השניה, היא "שאגה עלי" מרוב עצבים היא צרחה עלי ברחוב מי זה למה את מסתובבת עם בחורים!! [היא חשבה שהוא בן 20 כי הוא נראה אבל הוא לא] צרחתי עליה מרוב עצבים שהוא לא בחור הוא ילד והוא בן 15 רק היא שאלה אותי מה השם שלו ולא אמרתי לה לא הרשתי לעצמי לעשות משהו שיכול לפגוע לי בו בכל דרך .... חזרנו הביתה ואח שלי בפלאפון מרוב עצבים הוא צרח עלי כלכך ,הרגשתי שכולם נגדי,לא היה לי אף אחד שיקשיב וינסה להבין בנחת,אף אחד לא הקשיב למה שאמרתי התיישבתי בחדר שלי וכולם סביבי מחכים שאני ידבר אבל שתקתי ובכיתי ,הרחתי את הריח שלו שעדיין היה עלי,כבר התגעגעתי אליו ולחיבוקים שלו ,שנאתי את כולם מלבדו כלכך!!! בסופו של דבר אמרתי את השם שלו ,אח שלי התחיל לאיים עליו בפייסבוק,שאם הוא מתקרב אלי הוא בא עד אליו ומפרק אותו מכות ,וכאלה דברים.,...וזה לא נגמר רק ביום שישי,ביום שבת שאח שלי חזר הביתה הוא התחרפן עליי הוא היה במצב שאני בחיים שלי לא ראיתי אותו , הוא אשכרה שאג עליייי!! אני כלכך בכיתי כלכך אהבתי אותו, בזמן שהם בודקים את השיחות איתו בפייסבוק אני בחדר שלי בוכה וצועקת לעצמי .. לא רציתי שזה יגמר כאן וככה... הוא היה חשוב לי כלכך,אני נזכרת בזה והדמעות ממש עומדות לי בעיניים..פחדתי שהוא יוותר עלי,והכי פחדתי שיקרה לו משהו...
יום ראשון בבית ספר נפגשנו התנשקנו והתחבקנו מול כולם,כבר לא היה אכפת לי שיראו כי ידעתי שזה במלא הולך להגמר התחבקנו כלכך חזק שהדמעות יצאו מעצמם,הוא הראה לי את השיחות עם אח שלי ופתאום אמר לי אז מה ? נוותר ? כלכך כאב לי שהוא אפילו חושב על זה..התעצבנתי עליו ואמרתי לו תעשה מה שבא לך והלכתי ,יום למחרת זה נגמר סופית והתחילו הימים והלילות של הבכי ,של לראות אותו והצביטה הכלכך חזקה בלב,המחשבות האלה של מה אני יעשה בלעדיו ? הלב שלי בחיים לא היה שלם בלעדיו ,כבר שנתיים שלמות שהוא חצי בלעדיו אני לא יכולה אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי... טוב אז חצי שנה אחרי הכל עברה חצי שנה של געגועים וכעס בלתי נשכחים..
כמה חודשים לפני ל"ג בעומר התחלנו לדבר שוב,והנה החיוך הזה שוב על הפנים והנה הפרפרים האלה חוזרים,האהבה הכלכך גדולה שלי חזרה אלי בחוזקה!!
המשכנו להפגש בסתר,זה הצליח חודש חודשיים ואז הגיע הריב המפוצץ הזה,הריב שהכל בגללי [אמרתי לו שאני בת 13 שבעצם הייתי בת 12 וחצי ,אבל אני לקחתי את זה כבת 13 הוא כלכך כעס ששיקרתי לו הוא לא כעס בגלל הגיל אך ורק בגלל ששיקרתי לו]
והנה ל"ג בעומר והחגיגות מתחילות ... המדורות העל האש ,בדיוק בל"ג בעומר היה הריב אז שיצאתי עם חברים לעל האש פגשתי מישהו ומרוב עצבים לדן [נקרא לו דן] פגשתי מישהו שהחזיר לי רגשות מפעם ,ואז דן שלח לי הודעה ואמרתי לו שדיי נמאס לי מהסצנות שלו... ונפרדנו,זאת היתה טעות חיי ! אני נפרדתי מאהבת חיי ..
בכיתי על זה שנה וחצי ,ואז פתאום משום מקום הוא שלח לי הודעה שהוא רוצה שנחזור ושהוא התגעגע,כולי שמחתי והאושר שב אליי ובסופו של דבר זה היה רק משחק מיצידו [לא בכל הזמן הקודם שהוא היה איתי רק בפעמים האחרונות] הוא היה מדבר איתי ועם עוד בנות כמו שהוא מדבר איתי..
אני לא יודעת מה לעשות,חזרנו שוב לפני שבוע ואני בטוחה שזה משחק עוד פעם אבל אני לא יכולה להגיד לו לא אני אוהבת אותו!!
אתמול גיליתי שהוא דיבר עם חברה שלי כמו שהוא דיבר איתי והתנשק איתה ,הוא אמר לה שהיא הנשיקה הכי טובה שהיתה לו ואז היא אמרה לו מה עם רוני הוא אמר לה מה הקשרר ,רוני זה משהו מיוחד עם כל הכבוד אני אוהב יאהב ואהבתי את רוני כל הזמן! ולא ניפרדנו מסיבה כל שהי נפרדנו כי אסור לנו ,אני אוהב אותה ותמיד יאהב אותה אהבתי אותה מכיתה ט' עד עכשיו... אני לא יודעת מה לעשות איתו! הוא האהבה הכי גדולה שלי! אני מאוהבת בו,עם כמה שהוא פוגע בי אני אוהבת אותו!
כל יום אני מתחננת שהוא יהיה האחד שלי בעתיד ,אאני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיו...
מה לעשוותת:-[