הלכתי במיוחד כדי לקנות להן אוכל, אך הן רוצות שאשלם להן כי לא הבאתי מה שהן ביקשו

שלום ובאמת תודה רבה שנכנסתם, אני פשוט חייבת תשובה היום... הבעיה שלי היא כזו: יש לי תלמידות בכיתה שגומרות ללמוד בשעה מאוחרת יותר מאיזו סיבה. כשתכננתי ללכת הביתה היום, הן ביקשו ממני לקפוץ לקנות להן אוכל. הן ארבע בנות: יעל, נופר, אגם ואנה (שמות בדויים). בקיצור, כל אחת נתנה לי כסף חוץ מאגם (כי היא שכחה). יעל ואנה נתנו לי את הכסף שלהן מעורבב בתוך ״רשימת הקניות״ שהן נתנו לי ונופר נתנה לי את הכסף שלה בדף בנפרד. ברשימה היה כתוב:
אנה: צ'יפס גדול מטייסט וטרופית מרחל (אני אסביר בהמשך)
יעל: צ'יפס גדול מטייסט
אגם: צ'יפס קטן מטייסט וקולה זירו בפחית
נופר: צ'יפס גדול מטייסט קולה זירו בבקבוק/בפחית (מה שעולה פחות)
״טייסט״ זו חנות שכנראה מוכרים שם צ'יפס וכאלה ו״רחל״ זו חנות שמוכרים בה כלי כתיבה, ממתקים ושתייה, אבל השמות של החנויות האלה בדויים. הבעיה (או יותר נכון, הבעיות) שהייתה לי היא שחשבתי ש״טייסט״ זה הסוג של הצ'יפס שהן רצו שאני אקנה, כי לא ידעתי שיש חנות כזו, ואני הייתי טיפשה ושאלתי את המוכר של ״רחל״ (שלהזכירכם, זו חנות של כלי כתיבה וזה הופך אותי למאוד מטומטמת) כמה עולה צ'יפס טייסט, והוא אמר שאין לו ושאני בטח מתכוונת לצי'יפס מטייסט, אבל מה שהבנתי זה שאין לו צ'יפס וקניתי שני בקבוקוני קולה (מכיוון שלא היו שם פחיות, נאלצתי לקנות לנופר בבקבוק למרות שהיא ביקשה ממני לקנות את מה שיותר זול כי לא ידעתי שהיא התכוונה לחנות טייסט ולאגם קניתי גם בגלל שלא היו פחיות וחשבתי שהיא תעדיף בקבוק). כשבאתי לחזור לביה״ס להביא להן את האוכל והעודף זרקתי לפח של מאפייה שעברתי לידה בדרך את הנייר שהיה בתוכו הכסף של נופר (כי שכחתי שהכסף שלה נמצא שם) וכשהייתי בדרך לבית הספר התקשרתי ליעל כשנזכרתי שהכסף של נופר נמצא שם ואמרתי לה להתנצל בפני נופר בשמי על הכסף שלה. היא אמרה לי שהיא מחכה לי בשער שאביא לה את השקית עם האוכל והסברתי לה שלא היה צ'יפס. היא אמרה לי: ״צ'יפס מ'טייסט' לא היה?!״ ואמרתי לה: ״לא היה צ'יפס, המוכר אמר לי 'אין'.״ היא לקחה את השקית וכשהלכתי רק אז הבנתי ש״טייסט״ זו בכלל חנות ולא סוג צ'יפס. כשהלכתי חשבתי על הכסף של נופר ורצתי אל הפח שאליו זרקתי את הכסף במחשבה של: 'על כסף לא מוותרים!' בדרך התקשרה אליי אגם והיא אמרה לי שהיא ביקשה פחית קולה ולא בקבוק ואמרתי לה שלא היו פחיות וחשבתי שהיא תעדיף את זה. היא אמרה לי שהיא שלחה מישהו אחר להביא לה פחית קולה. כשחזרתי הביתה (סוף סוף) יעל שלחה לי הודעה שאני חייבת לה שישה שקלים בכלל שהיא קנתה לאגם את הקולה בפחית שהיא רצתה. הבטחתי לה שאני אביא לה מחר שטר של 50 שקלים ושהיא תחזיר לי עודף והיא ענתה לי: ״תביאי שישה שקלים, נקודה!!!״ בסוף הבטחתי לה שאני אביא לה עשרה שקלים ושהיא תשמיר את העודף והיה לנו הסכם. בקיצור, השאלה שלי היא: מה בעצם היה צריך לקרות? אני חייבת לה כסף בגלל שבטעות קניתי לאגם בקבוק ולא פחית קולה כי לא הבנתי שהיא ביקשה ממני לקנות ב״טייסט״ את הקולה והיא שילמה על פחית קולה אחרת?
נ.ב
יעל אמרה לאחותי למסור לי שהיא מאוד מאוכזבת ממני ולדעתי היא מאוכזבת ממני לא בצדק כי הייתה לי כוונה טובה ושהיא תגיד תודה שבכלל הסכמתי ללכת לקנות להן את זה ואני תמיד עושה מה שהיא מבקשת ממני גם כשהיא דורשת ממני את זה וגם יש לי הרגשה שהן ביקשו דווקא ממני ללכת לקנות בגלל שאני אחת שאומרת ״כן״ לכל דבר. בקיצור, האכזבה של יעל אמורה להציק לי?