תעמוד זקוף,מבחינתך הילדים האלה הם אוויר
מאז שאני מכיר את עצמי אף פעם לא הסתדרתי עם אנשים חדשים.. אני ילד חברותי והכול אבל זה פשוט לא הולך. הכל היה שעליתי לחטיבה, עברתי בתחילת שנה כבר חרם נוראי.. עדיין לא מבין איך עברתי את זה.. עברה שנה,עברתי בית ספר מסיבות כאלו ואחרות מהתעללות בלתי פוסקת מצד ילדים שירדו עלי.. על אמא שלי.. כיתה ח.. הכיתה שהייתי שקוף,אחרי הטראומה הנוראית משנה שעברה לא העזתי כבר לפתוח את הפה.
ועכשיו,כיתה ט.. ההיסטוריה חוזרת על עצמה.. עם כמה שלא ברחתי,עם כמה שלא ניסיתי תמיד יהיה איזה מישהו שיבוא ויפיל לי את כל מה שבניתי,תמיד יהיה איזה מישהו שירד עליי וישפיל אותי (לא שאני לא יודע לענות כן?) אבל ככל שאני מנסה להשתיק הדבר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב.. כמו לופ של שנה.. וה״חברים״ שלי כביכול בכיתה (היחידים שאני איך שהוא איתם) משתפים פעולה.. מצחיק נכון? החברים היחידים שלי בכיתה,מי שאמורים לתמוך בי רק מורידים אותי למטה וצוחקים עליי גם כן. אז מי נשאר לי? מי?
והכי גרוע בכל הסיפור, זה שאת כל המשברים,את כל החרמים,את כל הרגעים הכי קשים והיה המון,הצלחתי להתמודד בעצמי.. בלי שום חבר.. בלי שום מישהו בגילי שיוכל להגן עליי...
האם להתלונן? כי ברגע שאני יעשה זאת הילדים יקראו לי מלשן וזה בטח לא יעשה לי טוב..
מצטער על החפירה הייתי חייב לפרוק..
למישהו יש פתרונות? להתעלם או להמשיך לעמוד ולהעמיד את אותם ילדים במקום למרות שזה חוזר שוב?
בבקשה שכמה שיותר יענו..!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025