היי,ראיתי שמלא מפרסמים פה שאלות ומקבלים עצות אשמח גם לקבל..
אני תכף בת 18,ואמא שלי נורא פרימיטיבית וקשה כל דבר אצלה זה מה אנשים יחשבו ואיך אנשים יסתכלו על זה ומה יגידו,עד למצב שזה גם פוגע בי ובחיים שלי
כי היא מתערבת לי בהם!
הכרתי לאחרונה בחור בן 26 וחצי הוא מדהים וממש כיף לי איתו וגם לדבר איתו,אני מרגישה נורא חופשיה איתו,כמעט ורוב הזמן שאנחנו מדברים זה תמיד נעשה בחיוכים ואני תמיד צוחקת ומחייכת דיברנו בטלפון קרוב ל3 שעות ובכלל כמעט ולא הרגשנו,שזה דבר שלא קורה לי וגם לא קורה לו לפי מה שאמר.
אך לאמא שלי זה נורא מפריע שאני מדברת איתו כי לפי טענתה הוא לא בגילי ומה יש לי לדבר איתו כל כך הרבה ומה אנשים יגידו אם ישמעו.
הוא רוצה שניפגש אך אני לא יודעת מה לומר לאמא שלי כי היא כל הזמן שואלת ומתחקרת ומצד שני אני גם לא רוצה לשקר לה כי אני לא בן אדם כזה ובסופו של דבר היא גם תגלה.
ובאיזה מקום זה גם נורא פוגע כי זה החיים שלי ואני לא חיה אותם על פי מה שאנשים חושבים אלא על אם זה גורם לי טוב ואושר. אני לא יודעת מה לעשות כבר גם נורא מפריע לה אם למשל אני סוגרת תדלת אז היא תמיד מתחקרת למה את סוגרת תדלת מה את עושה שם
תפתחי תדלת. ולפעמיים אני פשוט רוצה תשקט שלי ואת הלבד שלי אני כבר גדולה ולכל אחד מגיע את הספייס שלו. מה אפשר לעשות כדי לגרום לה להפסיק?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות