אני בן 32. כרגע כבר שבועיים מובטל (אני עזבתי). למדתי הרבה שנים וכל פעם החלפתי מקצועות. סיימתי תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני עשיתי מנהל עסקים. העבודה שעזבתי הייתה בכלל בבית קפה.
אין לי אהבה בחיים. מעולם לא הייתי עם בחורה בקשר של מעל לחודשיים. ותמיד אני זה שחתכתי מסיבות אגואיסטיות וכנראה איזו שריטה. שכבתי בחיים עם עשרות בחורות. חלקן נראו טוב, חלקן פחות.
כרגע אני לגמרי מרגיש לא קשור לשום דבר. כאילו בחורות ואני זה משהו רחוק. לא מצליח ליצור קשרים היום בכלל. לא מצליח להתחיל עם בחורות בכלל. לא משנה כמה סמים או אלכוהול אני מכניס לגוף (גם כשאני סחי זה לא ממש עובד לי).
הבעיה העיקרית שאני קנאי. שנים רדפתי אחרי הבחורות כדי להוכיח משהו. תמיד חייתי דרך השוואות לחברים. עם רובם אני לא בקשר היום.
לסיכום, בן 32, אקדמאי, בעל ניסיון מיני אבל ללא הצלחה נוכחית (אני כבר חצי שנה בת"א ולא שכבתי עם אישה), נראה ממוצע אני מניח.
הפאקים שלי: אני מאוד סלקטיבי. לא בא לי על בחורה שלא באמת עושה לי את זה. אני מוצא פגמים בכולן חוץ מאלה שלא רוצות אותי. אותן אני רוצה יותר וכמובן שזה לא עובד.
באתי מבית עני יחסית בפריפריה ונמאס לי לקרוע את התחת בכל מיני עבודות אצל אנשים אחרים. כמו בבית קפה - להיות נחמד באופן מזויף, להשפיל את עצמי בניגוב שולחנות.
האגו שלי גדול וכנראה לא מסונכרן עם המציאות שלי. אבל אני לא רואה את עצמי מוותר על האגו הזה ו"יורד אל העם" איפה שהאנשים הפשוטים נמצאים.
צריך ללכת לפסיכולוג וזהו? ומה הוא כבר יכול להגיד לי שישנה את המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות