שלום לכולם,
זה סיפור באמת ארוך אז אני ישתדל לקצר אותו.
לפניי חצי שנה בערך הכרתי איזה ילד מהשכבה שלי (כיתה יא),משיחות חולין הפכנו לידידים טובים אבל באמת טובים.אני ידעתי שהוא אוהב אותי,אבל אוהב באמת לא סתם אהבה ידעתי את זה והלוואי שהייתי יכולה להחזיר לו בחזרה,אבל מעבר לידידות לא ראיתי כלום.
התעללתי בבחור המסכן,הוא סבל מזה הרבה וכשהיה לו את האומץ להגיד לי את זה דחיתי אותו.ואפילו ביום הולדת שלו דחיתי אותו,ועוד יום אחריי זה. אני פשוט אוהבת אותו בתור ידיד.
למרות כל הריבים איתו חזרנו להיות ידידים(הוא ביקש ממני,אני הצעתי לנתק את הקשר כי אם זאת הייתי אני הייתי ממזמו מנתקת). אני בחורה שנראית טוב באמת בלי להשוויץ ולא חסר לי גברים. אז ככה נחזור ליום הולדת שלו ביום הולדת היו עוד ילדים שאני לא מכירה ואיזה אחד פשוט לא הפסיק לתקוע בי מבטים. בכל מקרה איכשהוא מצא אותי ושלח לי הודעה מסתבר שהוא חבר שלו,אבל לא טוב ככה שהוא לא יודע כנראה על כל המתרחש.הוא שלח לי הודעה ואחריי חודש בערך אנחנו יוצאים,כיף לי איתו הוא שכבה מעליי אבל הקשר שלנו בסוד.אני לא מספרת לידיד שלי כי הוא יתעצבן שיחקתי בו מספיק מרחתי אותו,ניצלתי אותו ובסוף אחריי כל זה שברתי לו את הלב שלו. אז ככה זה מוסרי לצאת עם חבר שלו? בנוסף אני חושבת שהוא לא מבין רמזים דחיתי אותו קרוב לארבע פעמים והוא עדיין ממשיך להגיד לי שהוא אוהב אותי,כמה אני יפה וכל מיני דברים שלא במקום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025