אני זוכר הרבה...אני זוכר את עצמי בילדותי, מחייך ושמח- אבל תמיד לבד. תמיד היה לי חבר הכי טוב ולעיתים קרובות חברה/ידידה טובה, אני נראה טוב בן 25 עם משפחה עמידה ופוטנציאל אדיר...מפה לשם זה הכל נתונים יבשים בפועל אני בנאדם מאוד דכאוני ששקוע במחשבות ופילוסופיות קיומיות כל הזמן, אני שופט את עצמי המון ומרגיש כלוא במסכה ללא הבעת רגשות. אין לי כוח לכלום- החיים פשוט איבדו את המשמעות שלהם מבחינתי והכל נראה כשקר אחד מהלך והצביעות חוגגת ולי נמאס, נמאס לי מכל אותם ערסים נבלות שבעברי היו מתנכלים לי כי אני שומע רוק ולא דיכאון (ועוד אני גר בפריפריה),ועכשיו משחקים אותה סטלנים מלאים באהבה וחסד! כוסאמא שלכם הדבר היחידי שאתם רואים בעיניים זה האינטרס שלכם בלבד!!! ועוד יותר נמאס לי שבגלל זבלים כאלה אנשים אחרים שופטים אותי כאילו אני מהם. נמאס לי להרגיש שההורים שלי מאוכזבים ממני שאני עדיין גר אצלם ולא עובד ובלי שקל בחשבון בנק, בלי רצון בכלל לקום מהמיטה כי אין מטרה באמת שאני רוצה לקום בשבילה בכלל מהחלומות שלי, אני תקוע במצב הזה כבר חודש... בקיצור לא בא לי לקום יותר, האנושות הוכיחה את עצמה מבחינתי ואני לא רוצה לקחת בה יותר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025