החבר הראשון שהיה לי היה בכיתה ח' כשהייתי בערך בת 14-15. מיותר לציין שהוא היה הנשיקה הראשונה שלי, הוא הראשון שהרגשתי איתו מה זה להיות מאוהבת, ומה זה להרגיש את כל היצרים שלי מתפרצים. נפרדנו מיוזמתו קצת לפני כיתה ט', וכמובן שהיה לי קשה מאוד להתגבר והלב שלי פשוט נשבר... (לא- נעים).
מה שהיה הכי לא נעים, זה שאנחנו לומדים באותה כיתה ורואים את הפרצוף אחד של השנייה כל בוקר (עד עכשיו). עד עכשיו אנחנו לא מדברים, אבל לפעמים יוצא שהמבטים שלנו מצטלבים באמצע שיעור, או בימי הולדת וכאלה.. אבל לאחרונה אני ממש לא מצליחה להוריד את העיניים שלי ממנו, אני מתבאסת אם הוא לא בא לבית ספר או לכל מפגש חברתי כלשהו, וזה מחרפן אותי... כאילו, עבר כל כך הרבה זמן, אז איך זה שעדיין לא שחררתי? יש כאלה שאומרים לי שהוא מצטער על זה עד עכשיו, אבל לי זה נראה כאילו הוא כבר עבר הלאה והוא בעניין של ילדה אחרת (חדשה).
עוד משהו שמאוד חשוב לי לציין, אחריו היה לי עוד חבר (בכיתה י). יצאנו חצי שנה בערך אבל זה היה ממש מסובך ולא מתאים. כל הזמן שהייתי איתו, הרגשתי איך אני מחזירה לחבר הראשון שהיה לי. מה לא בסדר איתי? נמצאת עם אחר ומרגישה תחושת סיפוק שאני "מחזירה" לאקס?
לא סיפרתי את זה לאף אחד.. אלה מחשבות שלי עם עצמי. אני כבר לא יודעת אם אני באמת רוצה אותו, אבל אני בהחלט לא מצליחה לשכוח ממנו. זה לגיטימי?
איך לשחרר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025