אני כבר שלוש שנים עם חבר שלי, והזוגיות מדהימה, מצליחים לשמור עליה למרות המרחק הגדול (אני גרה בצפון, לומדת בירושלים והוא גר במרכז - מצב די משוגע). הזוגיות שלנו תלויה במידה רבה בשינה שלנו אחד אצל השני, בגלל המרחקים. אנחנו מבלים סופ"שים שלמים ביחד, ואם נפגשים באמצע שבוע זה כולל לילה בגלל הנסיעה הארוכה.
אבל יש לי בעיה רצינית עם השינה שם. הוא גר עם המשפחה, ויש שם רעש בלתי נסבל דרך קבע. אני לא מבינה איך אנשים שגרים שם מתמודדים עם זה.
לי אישית יש גם ככה בעיות שינה לא קלות (זה התחיל בצבא; לא רוצה להיכנס לזה. הבעיה היא כרונית ואין לה פיתרון ממשי), וזו שריטה עמוקה שלי - אם פוגעים לי בשינה אני פשוט מאבדת את זה. זה עושה לי רע, זה מטריף אותי, כל כך קשה לי להירדם בעצמי וכל כך קל להעיר אותי ויש לי כל כך הרבה בעיות שהן ממקור פנימי לחלוטין - עד שאני מצליחה להשקיט את השדים האלה, רעש מבחוץ מעורר בי תסכול נוראי.
באופן קבוע כשאני באה לישון שם אני והוא מתעוררים מוקדם בבוקר, בשבע לפחות, לקולות של קדיחות ומזמרה של גנן שלא מרחם אפילו דקה אחרי שבע בבוקר, כמעט באף יום בשבוע. הדירה ממוקמת ככה שהרעש הוא ממש בתוך האוזן. וזה יראה לכם ילדותי ומגוחך, אבל כל פעם מחדש התסכול משתלט עליי לחלוטין וגורם לי לבכות. חבר שלי מתחרפן ממני ומהתגובות הקיצוניות שלי לטענתו, אבל אני לא מצליחה להשתלט על זה, והתחלתי לפתח ממש פחד משינה אצלו בבית.
הוא מצידו ממש נעלב מזה שאני מסתייגת מלבוא אליו באמצע שבוע בגלל הרצון שלי לישון כמו שצריך ולשלוט על שעת הקימה. באיזשהו מקום הוא צודק - הקשר שלנו גם ככה נתון למלא מגבלות, ואני שונאת להוסיף עוד.
ובכלל, אני ממש אוהבת להיות אצלו וזה כיף לי. זו הרגשה מזעזעת להתחרט כל פעם מחדש ולהרגיש שדפקו לי את היום.
אני לא יודעת מה לעשות, לא מצליחה לקחת בפרופורציות את הפגיעה בשעות השינה שלי, ולעתים קרובות אני גם לא מצליחה להתאפס על עצמי אחרי יום כזה.
אולי למישהו תהיה מילה חכמה בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות