שלום אנשים. קודם כל אני רוצה לומר שאני לא הולכת להתאבד מאחר ואני מאמינה שאנשים שבורחים מהחיים יצטרכו לחזור לכאן ויגיעו לסיטואציות דומות כך שבסופו של דבר יתמודדו ולא יבחרו. מה גם שאין לי ממה לברוח. זה לא שמשהו נוראי קורה לי אלא פשוט אני עייפה מהחיים. מכל דבר אני משתעממת מאוד מהר. אפילו שאלות כאן אני כבר לא מסוגלת לקרוא, מתעייפת אחרי כמה שורות.. אין ולא הייתה לי מעולם מערכת יחסים, אני בתולה. אבל זה לא מפריע לי בכלל. רק מספרת מי אני. באמת שלא מעניין אותי להתחתן ולהביא ילדים ואפילו לא מעניין אותי שיהיה לי חבר. אני לומדת תואר ראשון, כן בגילי, אבל לומדת בכוח. לא הולכת ללימודים וכמה ימים לפני המבחן לומדת כדי לעבור ורק כדי שהמשפחה שלי תרד ממני. אני גרה עדיין עם ההורים ולא אכפת לי. כן בעיקרון לפי כל פרמטר שלכם- אני לוזרית. ולא אכפת לי. אבל אולי מישהו יאמר לי משהו שיזיז אותי. אני פשוט משועממת מהחיים ומיואשת מהם. ישנם ימים שאני מבקשת מאלוהים שיקח אותי כבר כי אני עייפה ואין לי רצון לעשות כלום בחיים. אני חושבת שמה שמתמצת יפה את ההרגשה שלי הוא מה שכתב שלמה המלך בספר קהלת: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" אני מרגישה שאין טעם לכלום. לדוגמא מה יתן לי לעבוד קשה בלימודים? הרי מתים בסוף.. לרוב אני רוצה למות. אבל אז אני חושבת שזו לא בקשה שלא תתגשם שהרי כולם מתים בסוף אז אולי בזמן שאני כאן אני אצור לעצמי חיים מעניינים, ואולי כאן הבעיה- הכל משעמם לי. אשמח לעצות.. כי אני אובדת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות