שמעו, אני מרגיש הבן אדם הכי בודד בעולם. אני ביחסים טובים עם כל העולם ואישתו, באמת. אבל, אין לי חברים אמיתיים.
אני הבן אדם הכי חברותי, תמיד יש אנשים מסביבי בכל מקום שאני נמצא... (עכשיו אני סטודנט, התחלתי ללמוד... הכרתי המון אנשים אבל שוב, אני רואה איך מסביבי אנשים רוקמים חברויות אמיתיות, הכל מהכל..) אבל אני מרגיש הכי בודד שאפשר. אין לי חברים באמת שנמצאים שם, כדי שאני אוכל להישען עליהם, לפרוק כל מה שיושב לי על הלב (ויושב לי על הלב הרבה...).
אני רואה בפייסבוק מלא אנשים - מהלימודים, צבא, כל מקום.. שהם עדיין יוצאים, חברים שאתה יכול להסתכל מהצד ולהגיד 'הם מכירים שנים, כל כך טוב אחד את השני'.. ורק עליי אי אפשר להגיד את זה. אין לי את זה בכלל.
יש ימים שאני פשוט מגיע הביתה ומתפרק כל הלילה..
יש לילות שאני בקושי ישן כי אני רק חושב על כל מה שזה ולמה זה ככה...
איך זה שאני סובב סביב הרבה אנשים וכל היום יש מסביבי אנשים אבל עדיין אני ככה?
אני לא יודע בני כמה אתם.. אבל יש לכם חברים אמיתיים?
כאלה שאתם יכולים לספר להם הכל, לדבר איתם ולהרגיש שהכל אפשרי והם יהיו שם תמיד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025