אני כותבת מתוך הלב והכאב. חיצונית הכל נראה בסדר ברוך ה בחורה בת 25 נאה חכמה ואינטילגנטית,ואם מסתכלים ומחפשים פנימה, מוצאים הרבה מועקות מהעבר ,כשלונות רגשות שליליים.לא אכתוב כאן את כל קורות חיי. אך נתחיל מאיפשהו
אני בחורה רגישה אובר תמיד הייתי. וחסרת ביטחון,חלשת אופי,בכיינית,ואימפולסיבית. קשב וריכוז תמיד היה שם אך לא טופל!. אבל הבעיה העיקרית שעליה ארצה לשוחח היא חוסר ההתמדה שלי בהכל. אפרט: במקומות עבודה אי שם בשנת 2010 אחרי השירות לאומי נכנסתי רשמית לשוק העבודה. התחלתי סוקרת,דילגתי למוכרת,החלפתי לעובדת מאפייה ,ובאף עבודה לא הצלחתי להתמיד יותר משלושה חודשים.רגישה שמסתכלים לעברי,ביקורתית מאד,דימוי עצמי נמוך. למרות שהסביבה בעבודה אף פעם לא טענה זאת,הרגשתי שחולשותיי מורגשות ושאני שקופה וחסרת הגנה מפני ביקורת מכל עבר .וביום בהיר לפני ארבע שנים לקחתי "הפסקה מעבודה" נקרא לזה .ולאט לאט שקעתי בדיכאון קל,תרדמת קיץ ,חורף סתיו ואביב.בילוי מול הטלויזיה,מחשב ושינה המון שינה.
העברתי ימים חודשים ושנים בבית. מלאת רגשות אשם על מה שהפסדתי,ולמה לא עשיתי ולא התגברתי,חסכתי,הכרתי וכו,ואיך אני לא מצליחה עכשיו לקום ולעשות ולשנות .כשאני אומרת לסביבה שאני צריכה עזרה הם טוענים שאני עצלנות ומלאה ברחמים עצמיים. הם צודקים,אך מצד שני אני לא מגובשת ,מפוזרת לכל כיוון,מבוהלת כמו ילד שרק נולד ומתחיל ללכת .יודעת מהם הצעדים,אך לא מתגברת על העבר,על הפחדים,השינויים ובעיקר קושי בלהכנס לתהליך ארוך ומייגע שסופו אושר רצוף
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות