שלום לכולם. אני ב', ויום חמישי האחרון אני חגגתי יום הולדת 25.
אני גר אצל ההורים, נמצא במערכת יחסים עם בחורה מדהימה, ועובד בהייטק וצובר נסיון.
כל יום (גם במנוחות) אני מרגיש לא בסדר עם עצמי. הרגשה סובייקטיבית שעוטפת אותי מבחינת חברים, מבחינת האנשים שאני רואה כל יום, ובעיקר אני עם עצמי ומה שהשגתי.
אני מרגיש שעם השנים אני נהיה יותר ויותר בנאדם דכאוני ואומלל.
מבחינתי אני אפילו לא מרגיש בן 25, לא מרגיש שהגעתי לבגרות הזאת ושאני די קנאי לאנשים שמסביבי בחיי היום יום שהם מתבטאים יותר, מבינים יותר, נוכחים יותר בזמן שאני שקוע במחשבות עם עצמי ולא מוצא את הרוגע והשלווה הפנימית בתוכי.
לא מזמן יצא לי לכתוב שני דפים שלמים:
א. איפה אני רוצה להיות בעוד 5 שנים
(דוגמאות לדברים שנכתבו: אוהב את עצמי, לא לוקח הערות ללב,מחייך המון, אוהב את עצמי)
ב. איפה אני נמצא היום
(דוגמאות לדברים שנכתבו: מאמין שאף פעם לא אעשה שינוי,מחייך מחמאות וחיוכים כהסתלבטות עליי, חסר הגנה)
שרשמתי את זה היה פער מטורף וכמובן שלא העלאתי הכל בדפים עצמם, אבל הייתי רוצה להתחיל את השינוי שלי עם עצמי מרמה של להיות בן אדם רגוע יותר ועד להשגת מיומנויות חברתיות להיות פחות ביישן, להשיג את החברים שתמיד רציתי בחיים, ולהיות נוכח ודומיננטי יותר בעבודה ומה שנכתב שם.
הבעיה שאין לי מושג מאיפה מתחילים שינוי כזה מטורף.
אני בטוח אגיע למשברים בזמן השינוי הזה ומה אני יעשה בזמן המשברים האלה בשביל לדחוף את עצמי חזרה למעלה להמשיך ולדבוק בשינוי הזה.
כי מבחינתי אם אני לא אעשה שינוי, אני לא באמת אהנה מהחיים.
חשוב לי לעשות את השינוי גם בשביל לא לאבד את עצמי כל פעם מחדש (ואפילו יותר חמור מזה), וגם לא את היקרים לי, בעיקר שהגישה המחשבות ובעיקר הפרשנויות השליליות גורמות לי לבעיות ביצועים בעבודה עצמה, למרות שאני ממש טוב במה שאני עושה.
תודה רבה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות