התחילה עם מי שאני רציתי למרות שיש לה חבר. מה עובר עליה?

שלום,
שמי יעל, בת 17 בכתה יב ואני בנתק כבר שבוע עם ילדה שהחשבתי במשך שנתיים לחברה הכי טובה שלי, וזה בגלל מקרה שהתפוצץ ביום חמישי שעבר.
היינו במסיבת יום הולדת של חברה טובה במועדון שהיה סגור למוזמנים. היה שם ילד אחד שאיתי בשכבה בבית ספר שלא הפסיק לחזר אחריי. כל הזמן רדף אחרי ולמרות שניסיתי להבהיר בפניו המון פעמים שאני לא מעוניינת הוא לא הפסיק. במשך כל המסיבה הוא קרקר סביבי ואיפה שלא הייתי מצאתי אותו לידי. באיזשהו שלב הוא גם שתה אז בכלל הוא עבר את הגבול.
היה שם מישהו שאני לא מכירה שקלט את המצוקה שלי. הוא היה נראה ממש טוב לדעתי. בכל פעם שהמחזר ההוא בא לכיווני הוא הרחיק אותו ממני. זה ממש הקסים אותי. התחלנו לדבר ולאט לאט גילינו המון תחומי עניין משותפים. הייתה כימיה מטורפת והתחלתי להרגיש פרפרים. זיק של התאהבות.
לחברה שלי מור היה אז חבר, אבל הם היו במצב של און אנד אוף. הם בדיוק היו אחרי חזרה מפרידה, פרידה שבבסיסה היא הרגישה שהוא לא מספיק טוב בשבילה, זאת גם מלחץ של ההורים שלה שלא אהבו אותו, וגם אותי הם לא אהבו. הם אנשים מאוד קשים וביקורתיים שלא מקבלים כל אחד, לא שיש להם סיבה שלא לקבל אותי, אבל זה היה המצב.
סיפרתי לה כמה שאני רוצה אותו וכמה שבא לי עליו, והיא הסכימה שהוא נראה טוב ושהוא מקסים לאור מה שעשה בשבילי. נראה היה כאילו גם לה בא עליו פתאום. יצאו לה משפטים כמו "הייתי משכירה אותו לנשף" ורצתה להצטלם בטווח העין שלו כדי שהוא יצטרף איתה לתמונה. לא ייחסתי לזה חשיבות, בכל זאת היא חברתי הטובה וגם יש לה חבר.
לאחר מכן, כשאני והוא חזרנו לדבר, היא לפתע אמרה שהיא מרגישה סחרחורת ושהיא עומדת להתעלף. חשוב לציין שלא שתתה טיפה של אלכוהול כל הערב. הלכנו לשבת איתה בספה בצד, והיא כיווצה את העיניים והחזיקה את הראש. בשלב הזה עוד האמנתי לה. ואז ראיתי שהיא מנצלת את זה כדי להתקרב אליו. כשהיא קמה מבקשת ממנו לעזור לה ללכת והוא כמובן מחבק אותה ותומך בה כדי שלא תיפול, עוזר להשכיב אותה על הספה, מביא לה מים, כל מה שאפשר. היו פתאום דברים שעזרו לי לקלוט שהיא עושה את עצמה. כשהלך להביא לה מים היא פתאום חזרה לעצמה לשנייה. שאלתי אותה בלי בושה אם היא עושה את עצמה והיא לא ענתה, רק כשחזר חזרה להיות מסוחררת. או למשל כשדיברנו אני והוא ששנינו קיבלנו זימון לחיל הים היא פתאום הייתה חייבת לציין שגם היא קיבלה, למרות שהיא "עומדת להתעלף". היא התחילה להגיד פתאום שהיא רוצה להיפרד שוב מחבר שלה כי מגיע לה יותר טוב ממנו, אבל שלא נעים לה כי הוא כלכך טוב אליה ואוהב אותה (כדי לצאת איזה עילוי בפניו ולהראות לו שהיא עומדת להיות רווקה למרות שמקודם זרקתי שיש לה חבר לפני ההתעלפות המדומה שלה). בקיצור רציתי למות באותו רגע. הרגשתי שהיא פשוט הורסת לי איתו במו ידיה, כאב לה לפרגן לי.
הקשר איתו כמובן לא התרומם מאז, כי לא היו לנו מספיק הזדמנויות לפתח אותו כשהיא משכה את כל תשומת הלב והיחס אליה. אני מרגישה פגועה ממנה כלכך. כתבתי לה בווטסאפ שאני רוצה לנתק איתה קשר על זה והיא אפילו לא ענתה.
בבית ספר הייתה לנו עבודה שהכריחו אותנו לעשות יחד ופשוט לא הפסקנו לעקוץ אחת את השניה. מה עובר עליה? איך היא לא מרגישה צורך אפילו לנסות להסביר את עצמה? אחרי כל מה שעשיתי בשבילה? תמכתי בה והייתי תמיד לצידה, הבית שלי היה תמיד פתוח עבורה ולא משנה כמה סבלתי מהיחס של ההורים שלה המשכתי להיות חברה שלה וזה מה שהיא עושה לי?
אגב, היא פתרה את העניין עם החבר ההוא שלה יום אחרי, ופתאום הכל שוקולד וקצפת ביניהם. עוד דבר שנשמע לי תמוה ומעיד על האופי שלה, לאחר שבכתה יום לפני כמה שהיא לא רוצה אותו. אגב, במהלך השנתיים שאנחנו חברות היינו קרובות ממש, מדברות על הכל, צוחקות, עוזרות, תומכות.
לא יודעת אפילו מה השאלה, אבל אשמח לתמיכה, פרשנות, עזרה, חוות דעת או סתם עידוד.. תודה רבה!