אני סטודנטית לפסיכולוגיה ואני חונכת ילדה מתוקה ומקסימה בכתה א´, רק שהיא עוברת קצת דברים וזה גורם לה להיות קצת שתלטנית ומאיימת, גם עם החברות שלה וגם איתי. ואני אדם עדין כזה וההתנהגות שלה קצת מפחידה אותי.
נגיד שאנחנו עושות עבודות יצירה ביחד, היא פתאום יכולה לאיים עלי ברצינות עם המספריים שהיא תגזור אותי. (אני יודעת שהיא לא באמת תגזור אותי אבל אני לא ממש יודעת להתמודד בסיטואציה הזאת) והיא גם יכולה לשים לי את הדבק מעל לראש כאילו היא הולכת לשפוך אותו עלי.
אז בפעם שהיא איימה לגזור אותי עניתי לה כאילו בצחוק- "ואז אני אגזר לגזרים?" והיא לא ענתה והמשיכה לעשות את עבודת היצירה. (היא לא ממש יכולה לדון על משהו או לדבר על רגשות)
בפעם שהיא שמה לי את הדבק על הראש אמרתי שזה לא נעים לי אז היא הפסיקה.
אבל הייתי ממש שמחה לדעת איך אחרים היו מגיבים, או איך הייתם מפרשים את הסיטואציה. אולי זה ייתן לי בטחון לפעם הבאה שתהיה לי פרספקטיבה של מישהו אחר וקשת רחבה יותר של תגובות אפשריות..
(אני רק אציין שאני לא אמורה להיות בגישה של איש חינוך שכועס ומעמיד במקום.)
תודה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות