נפגעתי כל כך הרבה בחיים, מרגישה שלא יצא ממני כלום!

טוב אז אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל, נולדתי לןמשפחה לא הכי מושלמת עם המון בעיות, אני הכי קטנה במשפחה ויש לי עוד שני אחים בן ובת (אחותי21 ואחי 24) אני מתה עליהם ועברנו הרבה ביחד, אז שאני הייתי בת שנה, קרה סיפור במשפחה שאנלא בדיוק זוכרת כי הייתי ממש קטנה וגם לא נראלי אומרים לי את כל האמת עליו, אז אמרו לי שאבא שלי הכה את אמא שלי, היה בלאגן ומשטרה וזה, אבא נכנס לכלא ל4 שנים, ואמא הייתה בבית מחסה איתנו, אמא ריחמה על אבא בגלל זה הוא היה כל כך קצת זמן בכלא... וכן עד עכשיו הם ביחד למרות שקרה עוד מקרה, שהייתי בת 9 ואחותי בת 16-17, אז גם את הסיפור הזה לא סיפרו לי הכל נראלי כי מסתירים ממני הרבה דברים בסיפור הזה, אז אבא שלי נגע באחותי כנראה, והיא התלוננה עליו במשטרה, אני גם לא כל כך זוכרת איך זה התחיל כי בכל זאת הייתי קטנה, אז אני זוכרת שביום בראשון של כיתה ד' באו אליי לבית ספר וחקרו אותי בבית ספר, הרגשתי כל כך מושפלת שזה קרה למרות שזה היה בפרטיות... אבל שאלו אותי כל מיני שאלות על אבא שהביכו אותי נורא... הייתי ילדה נורא חכמה אז ידעתי פחות או יותר מה הולך... ואני עדיין לא יודעת איך אמא נשארה עם אבא עד עכשיו.. אז אבא שוב נכנס לכלא ל3 שנים, עם המון הפסקות ומעצרי בית, הוא היה גר במעצר בית תקופה יחסית ארוכה אצל משפחה חרדית, שדרשו מאיתנו כל חודש 6 אלף שקל, וזה הכניס אותנו לסיבוך כלכלי קשה... ועד עכשיו פוגע בנו, אח שלי הוציא מהכסף שחל החסכונות שלו בשביל זה ועד עכשיו מצטער על זה...אז אבא חזר לפני כמה חודשים הביתה, זה היה קצת שונה ומפחיד אבל כבר אפשר להגיד שהתרגלתי אליו ולתקופה הזאת שעכשיו הוא גם בצו הרחקה ממני אז הוא לא הרבה בית הוא אצל סבתא הרוב ובא לפעמים בשישי שבת כי אני בחופש ורוב היום בבית ואסור לי להיות איתו לבד רק עם אמא... אני עדיין לא מבינה כמה אמא סובלת אותו, הוא כל כך אגואיסט ולא מתחשב ועוזר בבית.. בכלום, לא בכסף לא בכלום...וגם לאמא קשה אז אני מאוד לא נהנת בחיים שלי ומסתפקת עם מה שיש, עכשיו עברתי עוד דברים חוץ מזה, אני ילדה נורא חכמה, אבל בשנה האחרונה בתקוםה הזאת הדרדרתי מאוד.. למלא דברים, המציאו עליי שמועות כבר בכל השכונה שלי ומעבר אליה שאני שרמוטה וזונה,אני גם בזמן האחרון רבה מלא עם המשפחה שלי ובמיוחד עם אחותי על דברים שקורים בנינו, אז אני ואחותי התרחקנו מאוד כי אנחנו פשוט ל יום רבות.. אני כבר לא יכולה להסתכל לאחותי ולאמא בפנים.. לאחותי יש חבר אבל מהתקופה שאבא חזר הביתה היא גרה איתנו לפעמים וגם עם חבר שלי לפעמים.. אז אח שלי הומו, הוא יצא מהארון בגיל 19 ואבא שלי פחות קיבל את זה.. אח שלי לא גר איתנו כבר מגיל 20 הוא משכיר דירה עם שותפים.. הוא לומד והתקדם מאוד בחייו אז אנחנו כבר פחות מעניינים אותו, אחותי ואני מתרחקות מיום ליום ואמא כל הזמן בצד שלה ואני מרגישה כל כך בודדה... המשפחה כבר לא כל כך דואגים לי ולא יהיה אכפת להם גם אם שבוע אני יעם מהבית הם לא יתקשרו וכבר ניסיתי את זה כמה פעמים שפשוט הלכתי לישון את אצל חברה וזה פשוט לא מעניין אותם איפה אני ומה אני עושה, אז בזמן האחרון אני מודה שהתחלתי להצטלם קצת חושפני ואחותי עוקבת אחרי בקטעים האלה אז בגלל זה גם אנחנו רבות הרבה וכל שאנחנו רבות ומתרחקות אחת מהשנייה זה גורם לי עוד יותר לרצות להצטלם ככה... אז בגלל גם שאפחד לא מתעניין בי אני עושה מה שאני רוצ, מתלבשת איך שאני רוצה... אז אני בת 14 וחודשיים ולפני בערך שבוע פשוט השתגעתי והחלטתי לשכב בפעם הראשונה עם הילד הכי סטוציונר שיכול להיות... והוא גדול ממני בשלוש שנים..אני יודעת עשיתי טעות כי גם לא הכרתי אותו בכלל וזה קרה על הפעם הראשונה שראיתי אותו.. וחוץ מזה שנה שעברה עוד התעלמתי מהכל.. הייתי ילדה שמחה ומאושרת בחלקי.. לא הייתי יוצאת בלילה, מקללת שותה ומעשנת ואפילו שוכבת אז אנלא יודעת מה גרם לי להיות כזאת כי אם תראו אותי איך הייתי לפני שנה ועכשיו זה פשוט מטורף השינוי שקרה לי ועדיין אפחד לא מעכל את זה, כי הייתי ילדה חנונית שלומדת ומצטיינת והפכתי להיות ערסית ויחסית גם נהיו לי הרבה חברים למרות שאני יודעת שזה חברים מזוייפים, אני כל כך מתגעגעת למה שהייתי אבל אני לא יכולה ללחזור אחורה כי התרגלתי למה שאני עכשיו, שכולם כבר מכירים אותו ולא כמו בשנה שעברה שההפך לגמרי מזה שהיו פשוט עושים עליי חרמים ולא מדברים איתי כי אנלא הייתי ברמה שלהם, אז אני גם עברתי המון בנושא של אהבה אני מרגישה שנהייתי סטוציונרית למרות שאני מכחישה את זה מאוד, גם כבר בתקופה האחרונה בגלל כל הדברים שקרו אז גם השתי חברות האמתיות שלי פשוט ניתקו איתי קשר ורבו איתי, אז כולם חושבים שאני חזקה, אבל בתוך תוכי אני כל כך חלשה וכל כך עוברת הרבה דברים, אני היחידה שעוזרת ומקשיבה לכולם אבל אפעם אף אחד לא יכול להביא לי את החיבוק הקטן ולהקשיב לי פעם אחת... אז השינוי הזה שקרה לי גם הדרדרתי בלימודים מאוד והעיפו אותי מהבית ספר בגלל ההתנהגות ואני השנה מתחילה ללמוד בבית ספר צבאי...בלי אף אחד שאני מכירה...אז בעצם מרוב שהייתי שנה שעברה כל כך חנונית ומציקה ומעצבנת שכולם שנאו אותה ולא דיברו איתה, היו לי מלא מחשבות אובדניות והתאשפזתי בגלל זה והיה לי סיפור ארוך עם זה ומצב נפשי קשה, אז התחלתי לאט לאט להתגבר על זה ופשוט ניסיתי להתנות לטובה אבל קרה ההפך.. חוץ מזה יש משהו שקרה לי שאני לא יכולה לשכוח בחיים, היית משפחה שהם שכנים שלי, שהפכו למשפחה בשבילי, הייתי עוזרת להם כל הזמן על הילדים הקטנים וזה עשה לי פשוט טוב לתת מעצמי לאחרים, אז בעצם זה משפחה שעברו הרבה גם כי אני יודעת עליהם הכל, אז כבר אנלא בקשר איתם הרבה זמן למרות שהם שכנים שלי, אז הם בעצם אמא, וחש ילדים בגילאים שונים 3 ילדים גדולים ועצמאיים מעל 20 ועוד שני ילדים קטנים אז היה לי כיף איתם מאוד, אבל באיזשיהו שלב האמא מצאה בן זוג, אהבתי אותו מאוד כי ראיתי שהוא עשה לה טוב..אבל מסתבר שהוא לא בן אדם כל כך טוב, כי בעצם מגיל 12 עד גיל 13 וחצי בערך הוא הטריד אותי מינית בלי שהוצאתי מילה פשוט שתקתי והוא עשה את שלו אפשר להגיד.. הייתי ילדה כל כך תמימה.. אז בעצם הם עדיין ביחד והאמא לא יודעת שזה מה שהוא שהוא עשה לי, בעצם אפחד לא יודע... אז אני תמיד מנסה להדחיק את זה ולשכוח אבל זה לא אפשרי כי זה טראומה לכל החיים.. אפחד אז לא יודע על זה כי אין לי גם למי לספר את זה.. זהו בעצם אמרתי הכל ואני כבר עכשיו בתקופה של החיים שנתקעתי, גם מכל מה שעברתי קשה לי לעכל את זה, אני עוברת יחסית גם בחיי היום יום חיים קשים עם כל המצב החברתי שלי וגם המשפחתי..אז אני גם מרגישה מאוד בוגרת לגיל שלי וכבר שעברתי מספיק, למרות שכולם רואים אותי בתור ילדה קטנה ומעצבנת.. שזה הכי לא נכון.. אז אני מרגישה שכל כך נפגעתי הרבה בחיים האלה שפשוט כלום לא יצא לי מהם.. אני פשוט אבודה...