היי.
לפני כמעט תשע חודשים, תפסתי את אמא שלי בשיחה עם בחור מהעבודה על דברים מיניים ואינטימיים , שמעתי הרבה פעמים שהיא אומרת לו ״אני אוהבת אותך יותר" ו ״מחר אני אבוא אליך סוף סוף ניפגש״. היא לא חשבה שהייתי בבית. הזדעזעתי לגמרי וכמובן שהבנתי שמדובר בבגידה.
סיפרתי לאבא שלי, אני חושבת שהוא ראוי לכבוד הזה ושמגיע לו לדעת.
כמובן שהיו צעקות , צרחות , איומים, ובסופו של דבר- גירושין.
מיד לאחר חודשיים אבא שלי כבר תכנן את המעבר לארצות הברית שהוא כל כך חלם עליו, ובסופו של דבר הוא עבר לשם לפני שבוע. ולא , אבא שלי לא ״נטש״ אותי , הוא הבטיח לקנות לי כרטיס טיסה בעוד מספר חודשים כדי שאוכל לבוא לבקר אותו, והוא עדיין מתקשר אלי כל יום מדי השבוע הזה בסקייפ ואנחנו מדברים.
העניין הוא, כשכבאותו היום שהוא טס, בכיתי נורא כמה שעות טובות ולא היה לי מצב רוח.
במקום לנחם אותי, האמא הנהדרת והנאמנה שלי אמרה לי :״ תפסיקי כבר להתבכיין , הוא ברח לארצות הברית בגללך ואת יודעת את זה !!״
וזה הדליק לי נורה אדומה בראש, שאולי אני באמת האשמה פה . אם לא הייתי רצה לאבא שלי ומספרת שאמא שלי בוגדת בו, הוא לא היה עכשיו בארצות הברית.
גם בתשעה חודשים האלה התרחקתי מאמא שלי, היא כל הזמן זורקת לי הערות כמו ״לא אני בגדתי באבא שלך, את בגדת בי״ ו -״ מצדי את יכולה לעבור לגור עם אבא כבר לא אכפת לי ״ .
דווקא כן הייתי רוצה לעבור לגור עם אבא, הוא שפוי ואני מתחברת אליו יותר , ואפילו הייתי אומרת שאני אוהבת אותו הרבה יותר, פשוט התקופה והמצב לא מאפשרים לי את זה כרגע.
אני כבר לא יודעץ מה לעשות, האשמה אוכלת אותי מבפנים מיום ליום ואין לי עם מי לדבר על זה ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות