שלום לכולם :)
אני והבן זוג שלי כרגע קרוב לשנה ביחד, אנחנו מכירים אחד את השני מגיל 14 שנינו אהבה ראשונה אחד של השני בגיל 17. יצאנו 3 פעמים נפרדנו וחזרנו כל כמה שנים. וככה זה כבר 8 שנים חוזרים ונפרדים. בעבר אלו היו סיבות שטותיות לגמרי, תמיד חשבתי שאולי אנחנו לא בוגרים מספיק כדי להבין אחד את השני. ויצאנו עם אחרים בזמנים שהיינו פרודים.
הפעם שחזרנו להיות יחד, התחלנו הכל מאוד לאט ובטוח,והסברנו על הכוונות והרצונות כבר מראש.
החלטנו לשמור על הקשר בפרופיל נמוך כיוון שנמעס שאנשים מתערבים ורק הקרובים לנו ידעו.
לפני כחודש וחצי אבא שלי גילה שאני יוצאת איתו שוב ( הם מכירים עוד מהתקפות גיל 17).
והוא דווקא שמח!
שבוע הבא לאבא שלי יש יום הולדת, והוא התקשר ואמר לי שהוא ישמח עם חבר שלי יצטרף אליי.
כשסיפרתי לחבר שלי הוא מאוד נרתע,הוא אמר בהתחלה נראה ויום למחורת שהוא לא מעונין שלא זורם לו. בשבילי זאת ממש מכה, השנה הזאת מחודש לחודש רק השתפרה והצלחנו להתגבר על הכל ולהתחזק בתור זוג התחלנו להרגיש שזה זה גם מהצד שלי וגם משלו. (לפחות כך הוא אמר לי).
אבא שלי זאת המשפחה היחידה שלי בארץ,הוא האוויר שלי. כן הוא לא מושלם וגם התנהג לא תמיד הכי טוב אבל הוא מה שיש לי והוא בשבילי אמא אבא סבא וסבתא.
ההתנהגות הזאת מהצד של החבר שלי, מתחיל להעיד לי על אופי היחסים בינינו.
אני לא מעונינת בעוד פרידה וחזרה. הפעם החלטתי שעם זה נגמר זה נגמר אין דרך חזרה.
ממש טוב לנו וחוץ מאהבה אנחנו חברים ממש טובים ויש בינינו תקשורת מדהימה. לא הייתי רוצה שזה יהרס.
מה ההתנהגות הזאת מעידה? אני לא מבינה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות