אוקי אז יש ילד שהכרתי בכיתה ז' היינו החברים הכי טובים במשך שנה
לאט לאט החברות שלנו נהייתה קצת מעבר ל"אחים" למרות שלא הגדרנו את הקשר שלנו.
לא קראנו לעצמנו זוג ולא חשבנו על המילה אפילו אבל עמוק בפנים הרגשנו שזה משהו מיוחד...
הוא היה כלכך חשוב לי ואני לו אבל זה היה כיתה ז' ולא כלכך הבנו מזה אבל אהבנו את המצב.
לאט לאט עבר הזמן והתבגרנו. גדלנו בשנה.
בדיוק הזמן בו הבנתי שאני הומו וקיבלתי את עצמי מאוד מהר ובהמון אהבה (למרות שעד היום לא סיפרתי לאף אחד).
כל יום שעבר התבגרתי יותר (נפשית ושכלית) והבנתי מה הוא הקשר המיוחד הזה שלי ושלו.
לצערי כשהוא התבגר והבין מי הוא הוא נורא נבהל ולא קיבל את עצמו נורא מפחד מעצמו אז כמובן שגם לא קיבל אותנו (את הקשר שלי ושלו) ממש נבהל מהמצב.
מה שגרם לו לתפוס מרחק ממני ומכל החברים שלו ופשוט להסתגר בבית מבודד.
הוא ניתק את הקשר לגמרי ועברו כבר 3 שנים מאז ועדיין הוא מדחיק את הכל ועושה כאילו הוא לא מכיר אותי ולא היה ביננו כלום (והיה).
בכל מקרה זה נורא מעציב אותי כי עד שבאמת הבנתי מה היה ביננו זה פשוט נגמר בלי הודעה מראש וגם בלי פרידה או שום דבר פשוט ניתוק משום מקום.
אני רואה שקשה לו מאוד עם עצמו ומפחד להסתכל עליי כי המחשבות על המיניות שלו יצופו להם שוב.
את האמת שקשה לי לראות את זה קורה כי בתכלס הרגשות שלי אליו לא נעלמו וגם שלו אליי הוא פשוט מפחד מעצמו כאילו להיות הומו זה איזו שהיא מחלה ושאם הוא ידחיק אותה היא תיעלם מעצמה.
אני לא יודע מה לעשות אני שוקל לתפוס אותו לשיחה להגיד לו שאני יודע שלא דיברנו הרבה זמן וזה קצת מוזר אבל זה לא משנה ולהסביר לו הכל ושהוא לא צריך לפחד מעצמו ושתמיד הוא יכול לדבר איתי על זה ואלי הוא יפתח ופשוט יפסיק לנסות להתחבות ולפחד מעצמו וממני.
בבקשה תעזרו לי כל עצה שיש לכם תתקבל בברכה :)
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025