היי. קרוב לשנה אני מתמודדת עם בעיית המחשבות הזו. היא מונעת ממני את היכולת להמשיך הלאה, מונעת ממני את חיי, גורמת לי לעשות דברים ללא שליטתי ומדרדרת את המצב הנפשי שלי.
זה מתבטא בדימיון של אנשים שנמצאים ליידי, שרואים אותי וצוחקים ממני / מופתעים ממני. מרגישים איתי דברים, אני מרגישה יותר שלמה עם עצמי כשאני מדמיינת את זה, אני מרגישה התלהבות לעשות את זה.אבל ההרגשות האלו לא כלולות בחיי המציאותיים.
יוצא שאני כמה שעות מהיום שלי, מבזבזת על הליכה מצד לצד בבית ודימיונות של אנשים שאני הרבה זמן לא בקשר איתם, במקום לצאת עם חברות ולהנות ממה שבאמת קורה.
אני מבינה שזה נובע מהצורך להרגיש את מה שהרגשתי בעבר עם אותם אנשים, אך מתחיל להימאס לי מלהיות עבד למחשבות האלו, למחשבות האלו שאני מייצרת בעצמי. השאלה היא, מה אני צריכה לעשות? איך להיפטר מזה, איך להפסיק את זה?
תודה רבה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025