מאז שעךיתי לכיתה א', אמא שלי פשוט דחפה אותי להצליח ולהשקיע ולקרוע את התחת. הגעתי לחטיבה עם פערים בלמידה, ממש חורים בהשכלה, שמו אותי בהקבצות הכי נמוכות ופרטני אינטנסיבי. עכשיו הגעתי לתיכון, חמש יחידות אנגלית, שלוש יחידות מתמטיקה, וכל השאר פשוט לצרוח עד שאצליח את התרגיל הזה או את השאלה הזאת ואני פשוט כבר לא מסוגלת יותר. לא מסוגלת לראות אותיות או מספרים. אני חייבת שקט מהבית ספר ברמה שחופשי החגים לא מספיקים לי. לפני מבחנים אני נכנסת ללחץ, לסטרס של ממש, כי אני יודעת שאם לא אקבל 90+, זה לא ייגמר טוב. לוקחים אותי כל הזמן לשיחות בשביל להזכיר לי כמה שאני גרועה, אפילו שאני מתאמצת הכי שאני יכולה. אני לומדת שבוע לפני מבחן גם אם יש לי 3 מבחנים באותו השבוע, מה שקורה לעיתים קרובות, אני לא יוצאת ולא מדברת עם אף אחד, וקיבלתי כבר את כל המורים הפרטיים שבארץ. אני כבר לא יודעת איך זה ייגמר, אולי אצליח בדרך נס ואולי אקבל התמוטטות עצבים. וכשאני לא מקבלת יותר מ70, אני מתחילה פשוט להיות בדאון. מרוב שאני לומדת אני בקושי אוכלת ומתרכזת בעצמי ובצרכים שלי. יש לילות שאני לא ישנה בכלל. פשוט בכלל, אני ערה 24 שעות בלי מנוחה בשביל לרצות את אמא שלי ואת עצמי..
אולי אני פשוט לא מתאימה לבית ספר?
אולי אנשור וזהו?
אני כבר צריכה מנוחה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025