אני בפאניקה ממערכת יחסים זוגית. פוחדת כל כך. מכל כך הרבה דברים. פוחדת לחשוף, פוחדת להיפגע, פוחדת לגמור כמו ההורים שלי שלא אוהבים אחד את השני.
אני מרגישה את החרדה מתחילה לעלות לי בחזה בכל פעם שמשהו מתחיל.. כשאני מתחילה לקוות ולרצות.
אני שמה סביבי מיליון חומות, לא נותנת שיתקרב באמת, לא אל הנפש ולא אל הגוף. מעמידה פנים שיש סיבה מספיק טובה לחתוך. שהוא לא בשבילי. שיותר טוב לבד.
וזה כואב לי כל פעם מחדש, ומתסכל אותי כל פעם מחדש.
ואז אני בוכה לכרית שאני פשוט דפוקה ושכבר עדיף לוותר. משקרת לעצמי שיותר טוב לבד.
מה עושים? איך יוצאים מזה כשבאמת קיים הפחד...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025