שלום לכולם ותודה שנכנסתם :)
אני בכיתה ו', ומאוד קשה לי חברתית ולימודית. ההורים שלי ממש לא עוזרים לי בזה ורק מונים את הסיבות ללמה אני לא בסדר.
עד לא מזמן, הייתי ילדה קטנה ומתוקה שפנטזה על ארץ אגדית עם פיות ונסיכים על סוס לבן, שקראה את תום סוייר בבליעה וסיימה את הארי פוטר בדרכי פלא.
היום, אני לא כזאת. ומצטערת מאוד על כך. אני קצת מתוסבכת, בוכה המון בלילה ואחרי בית ספר, לא נפגשת עם חברות אחרי הלימודים למרות שאני מנסה לקבוע מפגשים. תמיד יש לבנות תירוץ ולאחר מכן אני רואה אותן יחד בגינה דרך החלון של הבית שלי.
אני רוצה חבר. לא בגלל שבא לי להתנשק ולהתחבק, ממש לא.
אני רוצה מישהו שיאהב אותי. שיעריך אותי. שיגיד לי מול כולם כמה הוא שמח שאנחנו חברים. שיגן עליי כשרבים איתי ויילך איתי לסרטים.
אני בת כמעט 12, שוקלת 43 מטר חמישים, נראית טוב וגוף סבבה, אז למה לא?!
יש אחד חמוד מהכיתה שלי. אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף פעם.
הוא חבר טוב שלי. ויש בו הכל! הוא חתיך שאין דברים כאלה, יש לו עיני דבש כאלה יפות! הוא תמיר, חייכן, מצחיק ואוהב להיות איתי בהפסקות.
הוא נפרד מחברה שלו לפני חודש בערך.
אבל אני יודעת שבחיים הוא לא יאהב אותי כמו שאני אוהבת.
כי יש לי מין עיניים עצובות כאלה, אמנם יפות אבל מאוד עצובות. אני מנסה לחפות על זה עם צחוקים שאני מריצה, אבל אני בטוחה שכולם רואים כמה אני עצובה.
כי רע לי.... וכואב לי, וקשה, כמה שקשה...
ולהגיד לכם למה אני כל כך אוהבת אותו? כי רק שאני רואה אותו, העיניים שלי מתמלאות באור יפה, ובזמן שאני איתו, אני נראית זורחת ואפילו יפה.
הוא תמיד מחמיא לי, מפרגן לי, עוזר בלימודים. קורץ לי, מחייך אליי תמיד, ואני מרגישה שזה אליי באופן מיוחד. הוא נצמד אליי בהפסקות למרות שהוא מאוד מקובל...
האם הוא אוהב אותי?
אני לא רוצה להישמע כמו איזו פרחה ילדותית שלא מבינה כלום מהחיים שלה, כי אני ממש לא. אני בסך הכל רוצה להיות זורחת, ואם אהיה איתו, אהיה מאושרת אולי...
אם יש לכם משהו רע להגיד, בבקשה תשמרו לעצמכם.
תודה רבה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות