תעברי לפנימייה, הבית לא ישפיע עלייך לטובה לבסוף.
יש לי פסיכולוגית ואני נפגשת גם עם יועצת בית הספר. זה נחמד ומעודד בזמן השיחה אבל אז אני חוזרת הביתה והכל חוזר לשגרה.
שני ההורים שלי חולים, אבא חולה סכרת כבר כמעט 4 שנים, אמא שלי במחלת טרשת נפוצה ולשניהם יש גם בעיה של משקל עודף גבוהה.
אני גם ילדה אמצעית אז כמו כל הבעיות של ילדת סנדוויץ ממוצעת אני לא מקבלת הרבה תשומת לב, ומרגישה (ואולי גם זה נכון) שאני הכי פחות אהובה מכולם.
כשאבא חוזר מהעבודה או שהוא נמצא בחופש הוא בדרך כלל במטבח אוכל את מה שבמקרר, ואותי זה מאוד מעצבן כי אני מאוד בעייתית עם אוכל (ולא אני לא כמוהם, גם אני וגם אחיי מאוד רזים, במשקל בריא ובכושר) אז אני מעירה לו על זה, והוא יכול לשתוק ולהתעלם ממני, לצעוק עליי חזק או לקלל אותי עד שהקללות האלה ירמסו כל טיפת שמחה שנשארה בי.
מתי שזה קורה, אני יכולה להחליט אם לשתוק, להשפיל מבט וללכת או לענות לו ורוב הזמן אני בוחרת לענות.
מתי שאני עונה לו הוא יכול להחטיף לי או לקלל אותי עד שאני אלך לישון וגם אחרי, ואמא שלי תמיד תהיה לטובתו.
אחרי הסצנה הזאת שקוראת כל כמה ימים בערך תמיד יש לי מחשבות אבדניות, אני שוקעת בדיכאון ובעבר גם הייתי פוצעת את עצמי.
אמא שלי גם מאוד אוהבת להתנהג אליי בשנאה וחוסר תשומת לב אבל לא בקיצונית כמו אבא.
אכן, אני מנסה למצוא כל תירוץ אפשרי לא להיות בבית, להיות פחות תלויה בהם ולהתנתק מהם כמה שאפשר.
התחלתי לעבוד כיחצנית אבל מהריב הקודם אבא שלי לקח לי את הטלפון כבר כמה ימים ולא מוכן להחזיר לי אותו, והמצב לא נראה שמתקדם אצלי אלא רק נעשה יותר יותר חסר תקווה.
בגלל זה אני שוקלת על לעבור לפנימייה, אולי זה יצליח להביא אותי לאיזון נפשי יותר מהר.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025