שבוע טוב ,
או הלוואי שהשבוע שיבא יהיה טוב ....
כי רע לי ככ .
ועצוב לי .
ואני לא יודעת מאיפה להתחיל לסלוח לעצמי . ואולי בכלל אין סליחה .
הינה קצת על עצמי :
הייתי ילדה מאוד מופרעת . בלי גבולות בלי אלוהים .
החיים גלגלו אותי למקומות שבהם שרדתי רק כי ידעתי להגיב בהתאם למציאות ..,
אבל הזמן עבר גדלתי הפכתי למודעת יותר , והבנתי שבחיים האמתיים אני אצטרך ללמוד הכל מחדש .
עשיתי דרך ארוכה וכואבת .
כשאני נזהרת מעצמי .
לא מתקרבת למקומות שאני מועדת לפורענות .
ובכלל אני עובדת כבר תקופה ארוכה באותה עבודה והתחלתי ללמוד גם מקצוע שאני מאוד אוהבת .
החיים התחילו להתייצב .
ואומנם לא הכל וורוד אבל באופן יחסי אני במקום הרבה יותר טוב .
עד הסופשבוע האחרון .
ברגע אחד של שטות חזרתי להיות ילדה בת 16 נדלקת משתכרת משתוללת עושה המון רעש . הולכת עם גברים .ובכלל אין לי דרך לתאר כת המקום הנמוך הזה כשאני ככ לא רציתי להיות בו .
אני לא מפסיקה להלקות את עצמי איך אחרי ככ הרבה זמן וחריקת שיניים
פשוט נפלתי לאותו מקום עם אותו חרא .
אני כבר לא ילדה קטנה
ואף אחד לא סולח לי .
וגם אני כבר לא יודעת אם זה נכון להגיד טוב אני ילך לישון ויעבור .
אני לא יודעת איך לסלוח לעצמי .
אני לא סתם קשה עם עצמי .
אני פשוט עצובה .
עצובה על זה שהחיים שלי הם לופ .
שגם אם לרגע היה נירא שהצלחתי לשבור אותו .
הינה אני חוזרת אילו ובעוצמה גדולה יותר .
נימאס לי .
הלוואי לא היה את הסופשבוע הזה .
אבל עמוק בפנים אני יודעת שכנירא שכמו שהפעם נפלתי בלי שרציתי .
ככה זה יכול לקרות תמיד
ואני לא יכולה לסמוך על עצמי .
אבל על מי בדיוק אני יסמוך אם לא על עצמי ?
ככ לבד .
בתוך הייאוש .
האים ככה יראו החיים שלי .
ליפול .
ולקום.
ושוב ליפול אבל יותר עמוק
ושוב לקום
וכבר ניגמר הכוח מלהילחם .
להילחם על השפיות . על הדברים שברורים לכולם מאליהם .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות