זה סיפור ממש ארוך ומסובך עם מלא פרטים אבל אני אנסה להסביר בקצרה.
היה לי חבר חצי שנה, בן 20. ניפרדנו כי גיליתי שהוא בעצם שיקר לי 90% מהמערכת יחסים שלנו והוא לא היה נאמן לי. הדבר היחיד שאני יודעת זה שהוא אהב ואוהב אותי באמת.
ניפרדנו לפני שלושה חודשים אבל שמרנו על קשר. למרות כל השנאה שלי כלפיו והכעס אני אוהבת אותו מאוד ודואגת לו אפילו יותר.
בשלושה חודשים אני הייתי עם אחרים גם לא רצינים וגם רציניים ופשוט לא הרגשתי שזה נכון לי, הרגשתי אחרת, שונה. הוא גם היה עם אחרות אבל רק סטוצים.
בשלושה חודשים עשיתי לו גם את המוות וניתקתי ממנו את הקשר כל פעם לתקופה קצרה כדי לראות איך הוא מגיב לזה, והוא פשוט לא וויתר. התעקש והתעקש לשמור איתי על קשר.
הוא אומר לי שהוא מבין מה הוא הפסיד והוא לא מבין איך הוא יכל לפגוע בי ולשקר לי ככה, והשלושה חודשיים האלה גרמו לו להבין שהוא רוצה רק אותי ולא אחרות ושהוא לא מתכוון לוותר עלי גם אם יקח לו נצח להחזיר אותי חזרה.
הוא אומר שהוא רוצה צאנס ושהפעם זה יהיה שונה לגמרי ושאני רק יתן לו את הצאנס האחרון הזה להוכיח לי.
אני לא יודעת מה לעשות. המשפחה שלי והחברות שלי מחקו אותו והם ממש לא בעד. אבל אף אחד לא מבין ויודע שלמרות כל השקרים ומה שקרה הוא הבנאדם הכי קרוב אלי בעולם. חוץ בן זוג הוא היה בשבילי ידיד נפש אח ואבא הוא היה ועדדין הכל, הוא לצידי בכל דבר קטן. בגללו אני צוחקת ומאושרת ביום יום לא בגלל אף אחד אחר. יום שאני לא שומעת ממנו אני מרגישה בודדה וריקנית.
אני באמת אוהבת אותו ומרגישה איתו באמת באמת מאושרת.
אני מרגישה שהוא ואני זה פשוט אותו בנאדם אנחנו מחוברים בצורה הזוייה.
אני לא מאמינה שהקשר שלנו יתנתק מתישהו, כבר ניסינו בעבר הרבה וזה פשוט לא הלך. אנחנו כבר חלק מהחיים אחד של השנייה זה לא יעלם.
אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה אבודה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות