מזל רע
אני בחור דתי כבן 22, לפני שחרור. כשהייתי בן 14 אבי זצ"ל נפטר וכשנה לאחר מכן אמי נאלצה לצאת לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. עקב כך כשהייתי חוזר מהישיבה הייתי מנקה את בית, עושה כלים, מבשל לאחים הקטנים שלי וכדומה. זה המשיך עד שהתגייסתי לצבא וכיום אחותי מסייעת לאמי בכל מה שהיא צריכה. עד היום כשאני חוזר מהבסיס הביתה אני עוזר עם מלאכות הבית וממשיך לבשל דברים לאו דווקא מתוך צורך (כי אחותי ואמי מבשלות הרבה פעמים גם הן) אלא מתוך הנאה בעצם הבישול (לא יודע להסביר למה אני נהנה מזה). לחברה שמסביבי ולרבנים שלי מעולם לא הייתה בעיה עם זה אבל דווקא אנשים (ונשים) שפגשתי בצבא הרימו גבה, לדוגמא, מש"ק הדת בגדוד שלי היה מנסה במשך תקופה מכובדת להביא לי כל הזמן סימוכין מהמקורות לכך שעל פי ההלכה גבר לא יכול לבצע מלאכות בית, שכמובן לא התכוונו לכך אלא הוא פירש אותם לא נכון. הבעיה הגדולה שלי שבגללה כתבתי את המגילה למעלה היא שכרגע חברים מסביב מתחתנים וגם אני כרגע מנסה למצוא מישהי לחתונה. הייתי עד כה ב4 פגישות, באחת אני בחרתי לא להמשיך הלאה כי זה לא התאים, אבל בשלוש האחרות הבנות בחרו לא להמשיך הלאה מכיוון שאני מבשל וכל השאר (ֹשתיים מהן אמרו באופן מפורש שזה בגלל שאני מבשל וכדומה. ואחת רמזה לזה).
השאלה שלי היא האם זה פשוט מזל רע, או שעדיף לי להפסיק לבשל ולבצע מלאכות בבית כי זה נשי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025