אוקיי אז התקיים הערב בת-מצווה של חברה, ולא הלכתי.
מסיבות כאלו כאלו, אמא שלי לא ממש אהבה את הרעיון כי האירוע שהיא עורכת לא הכי מתאים לי.
זמרים, מפורסמים, לא לקחתי בחשבון שאשאר לבד בבית.
הן שולחות לי תמונות שלהם, ביחד.
עם המפורסמים קופצות "תאכלי את הלב כפרה" הבסטית שלי...
אני בדיכאון מטורף. אוכלת את הלב. למה הקשבתי לאמא שלי!? אני בבית רק איתה ואחותי. מתחרטת, עצובה.
אני מקודם נכנסתי למקלחת ומרוב חרטה התחלתי לבכות.
איזה ילדותית אני.
כ"כ שטחית.
מקפלת כביסה, מכינה אוכל למחר.
"את תראי אני ואבא נפצה אותך!!"
קנינו כרטיסים לסטטיק ובן אל שבוע הבא.
"רק בגלל שלא הלכת הזמנתי".
אוף.
אני באמת ילדותית או שאני סתם חושבת ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות