שלום לכל העוזרים.. אני כותבת את השאלה הזאת כי בזמן האחרון (קצת אחרי שהתחילו הלימודים) אני מרגישה שהטעם בחיים שלי הולך ונעלם.. בתחילת השנה הכל היה זהב היו לי אנרגיות ללימודים נהניתי בשיעורי מתמטיקה הכל הלך באמת חלק והכי כיף שיש... אבל לאט לאט התדרדרתי מההר הזה ובלי ששמתי לב בכלל הגעתי למצב שבו אני לא מתרגשת משום דבר.. מרגישה לבד אפילו שבתכלס יש לי חברות, אין לי שום צורך או רצון לצאת מהבית. אני בוכה. כל הזמן בוכה. אני חותכת את עצמי כבר תקופה. ניסיתי להפסיק הבטחתי לידיד שלי שאפסיק אבל כלום לא עוזר באותו רגע שאני צריכה לחתוך אני מתנתקת לגמרי מהמודעות שלי ולא חושבת. אני יודעת מה תגידו.. זה בטח גיל ההתבגרות. אבל למה בכל זאת אין לי חשק לצאת למסיבות? למה כל החברות שלי שמחות ומחייכות ורק אני במקלחת בוכה וחותכת ורידים?? ידיד מרחוק שהיה חלק משמעותי מהחיים שלי הפסיק לדבר איתי בלי שום סיבה. יכול להיות שזה מה שהתחיל או הוסיף לכל העניין. איך להחזיר אושר לחיים שלי ? ובבקשה אל תגידו לי שזה גיל ההתבגרות וזה יעבור כי אם אני אחתוך עמוק מדיי ואמות זה לא ישנה שהייתי בגיל ההתבגרות וזה ההורמונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות