לא עברתי שום טראומה משמעותית. היחסים של ההורים שלי אחד אל השני ואליי נורמליים לגמרי ולא היה לי אף פעם חבר (התנשקתי רק פעם אחת בחיים וזה היה מאוד לא נעים ומלחיץ ושום דבר לא התקדם מזה). אין לי תירוצים וסיבות עמוקות למה זה ככה, אבל יש לי בראש את הפחד הזה ממערכות יחסים.
אני רוצה חבר, אני רוצה לאהוב ולהרגיש אהובה ובלי עין הרע היו לי הזדמנויות ובנים שרצו אותי אבל תמיד נרתעתי מאוד וברגע שגיליתי שלמישהו יש רגשות כלפיי נסגרתי אליו לגמרי והתרחקתי. אולי זה קשור לזה שאני לא אוהבת את עצמי ולא מבינה איך הם מרגישים משהו אליי ולמה, אבל זה כבר סיפור אחר...
הבעיה היא שכשיש לי בראש את התמונה של זוגיות ישר יוצאות לי התמונות של כל הזוגות שמתנשקים בערך כל ההפסקה אצלנו, דביקים, ובעיקר מגיעה התמונה של האינטרסים שמאחורי זה: את איך שהוא יספר לכולם וכולם ידעו בדיוק מה עשינו דקה אחרי, והשנייה היא סקס. אני מפחדת מסקס ואינטימיות ברמות קשות. כשיש סצנות כאלה בסרטים אני הרבה פעמים מובכת מאוד ומסיתה מבט. אני נלחצת מסקס כל כך ואני לא מבינה למה.
אני מבינה שבמערכת יחסים יש הרבה יותר מהתמונות האלה שעוברות לי בראש. אני מבינה שיש הקשבה, הבנה, ויכוחים, צחוק. אני יודעת שיש את כל אלה אבל זה פשוט לא נכנס לראש. מייד עולות לי התמונות של ניצול ושל מצבים שאני ממש לא מוכנה אליהם עדיין וקשה לי לצאת מזה. אני כל כך רוצה אהבה.
יש, למשל, ילד אחד בכיתה שלי שהוא פשוט מדהים מכל בחינה שלי והוא היה בעניין שלי. אני הפכתי את מערכת היחסים שלנו לידידות בלבד בצורה ברורה וזה משגע אותי. אם אני יושבת לידו אני לא יכולה להתרכז. כל השיעור אני חושבת על כמה שאני רוצה להחזיק את היד שלו, כמה שאני רוצה להשעין את הראש שלי על הכתף שלו. אני לא יכולה לראות אותו מדבר עם ילדה אחרת שדי בעניין שלו אבל אני לא עושה עם זה כלום כי אני באמת מבוהלת ולא יודעת מה ואיך לעשות במערכת יחסים.
אני יודעת, יש לי מחשבות מאוד תמימות ולא בוגרות בכל הנושא הזה, מה שמפתיע כי אני כו מחשיבה את עצמי חכמה ובוגרת ואני לא מבינה איך נתקעתי בכל העניין של אהבה.
אני מקווה שתוכלו לעזור במשהו, תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות