הם דיברו אתמול וסיכמו שהם לא אוהבים אחד את השני,
כמעט בכיתי אבל בגלל שתי סיבות לא עשיתי זאת.
סיבה 1: אני אחות בכורה ואני אמורה להיות בורג שמחזק את אחי הקטן ואת שאר
המשפחה מלהתפרק, במובן הרגשי והנפשי. אני הדוגמא.
סיבה 2: לאחרונה אני כמעט צוחקת מכל הדברים הרעים שקורים לי אחד אחרי
השני, אני לא אפרט עליהם כל כך אבל כן... בכיתי רק פעם אחת לפני חודש וזה מספיק.
אז עכשיו אני אמורה לנחם את אחי הקטן ואת אימא שלי, את עצמי אני לא צריכה.
איך אני אנחם אותם? אימא שלי נשארה יתומה בגלל שאימא שלה (סבתא שלי) מתה והיא עוברת עבודה. יש לה הרבה קשים עכשיו ואחי הקטן רכיכה לעומתי והוא נשבר
בקלות, לא עברו עליו כל הבעיות שעברו עלי.
בנוסף כמו כדי להחמיר סבא שלי עומד להגיע מחוץ לארץ (מצד אימא) וההורים החליטו
לא לגלות לו כלום על המתרחש. נפלא, מה אתם חושבים?
ובבקשה על תגידו שזה קרה לכם כשהייתם בני חמש או שש או שבע. כי זה לא יעזור,
אני כן אשמח אם תגידו איך לנחם, עד כמה זה קשה ומה אני יכולה לעשות כדי לא
להתפוצץ מכל מה שעובר עלי?
בסקר אני מעלה שאלה אחרת- בנוגע ללספר לחברים. כשאני בדיכאון הם מכחישים זאת אפילו כשזה עובדתית דיכאון. הם מכחישים שיש לי בעיות וגורמים לזה להישמע אידיוטי באופן תמידי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025