כן
היי, אני בת 13.9 ועוד מעט מתחיל אצלי החופש הגדול ואחריו כיתה ט'.
אני כמעט בטוחה שיש לי דיכאון קליני, שזה בעצם מצבי רוח משתנים באופן קיצוני, חוסר חשק לצאת החוצה ולתקשר עם הסביבה, ועצב, ואצלי עוד מאפיין הוא התקפי אכילה, יכולה לאכול המון למרות שאני שבעה כבר, כל מה שבא ליד, עוגיות, שוקולד, ממתקים וכל מיני שטויות.
חוסר החשק שלי והעצב נובע מאכזבה מהסביבה והחברה שלי בחיים, התאכזבתי המון, ציפיתי לשווא והגעתי למצב שיש לי מספר מצומצם מאוד של חברים שאני יוצאת איתם רק לעיתים רחוקות.
כבר אין לי רצון או חשק לצאת כמו פעם,לא נהנית ממה שעשיתי בעבר ובכלל- לא נהנית כמעט אף פעם, אפילו לא מהדברים שהכי אהבתי לעשות. אני מנסה להתמודד עם זה בכך שאני בחוג ריקוד, צופים ורכיבה על סוסים וזה מסיח את דעתי.
לא סיפרתי על זה לאף אחד כי יחשבו שאני משוגעת, יגידו שזה יעבור וחוץ מזה אני לא סומכת על אף אחד שיוכל לעזור לי או לתמוך בי.
השגרה שלי היא לימודים בית לימודים בית. ככה כל השבוע כל שבוע.
עוד מעט מתחיל החופש הגדול שזה בכלל ממש מפחיד אותי. אני פוחדת שאני אשאר תקועה בבית כל החופש כמו בשנים הקודמות.
מעמידה פנים ליד אנשים שהכל בסדר,אבל עמוק בפנים אני יודעת שכלום לא בסדר,מתחילות להיות לי מחשבות אובדניות וזה מלחיץ אותי מאוד. זה אף פעם לא קרה לי. כבר הלכתי לטיפול פעם אחת, זה היה כל כך נורא שאני לא מסוגלת לחזור למשהו כזה עוד הפעם.
ובנוסף לזה, אני לא יכולה לדבר עלזה עם אף אחד. היחידה שהצלחתי עוד איכשהו לדבר על זה איתה היא אמא שלי. והיא כבר הלכה לעולמה.
אבא שלי לא מבין בזה כלום ולאח שלי יש מספיק בעיות משלו בשביל שהוא יעזור.
את המחנכת שלי והיועצת בבית הספר אני לא סובלת, ובכללי אני לא מצליחה לחשוב על אנשים מבוגרים שאני מצליחה לתקשר איתם.
מישהו יודע איך אפשר לטפל הבעיה הזאת בלי לערב גורמים חיצוניים? תודה רבה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025