החברה הכי טובה שלי סובלת מהפרעות אכילה. היא הגיעה לרזון שמפחיד את כל מי שמכיר אותה.. אף אחד לא מבין שזאת הפרעה והיא גם לא מספרת לאף אחד חוץ מהמשפחה שלה ולי. ברור שהמשפחה שלה נותנת לה יותר מדי בחירה בעניין. הכוונה היא שנותנים לה לטפל בזה בדרך לא נכונה, בדרך שהיא רוצה לטפל בזה, בכל מני דרכים רוחניות, במקום להתמודד מולה ולהיות אחראיים ולקחת אותה לרופאים אמיתיים! הם שמים לב שהמצב לא משתפר והיא עדיין לא מוכנה לחיות בריא ומתנהגת באובססיה לרזון ולא אוכלת ומשכנעת את עצמה שיש לה כאבי בטן מכל אוכל כמעט והם בכל מקרה משאירים את המצב ככה כמו שהוא ואני לא מבינה מה הולך פה!!!
אני חיה באשמה שאני יודעת מכל זה ולא עושה כלום, אבל אני מרגישה שאין לי מה לעשות
אני לא יכולה לדבר עם המשפחה שלה כי אני לא יכולה עכשיו להכנס לעניינים משפחתיים
אני לא יכולה לדבר עם היועצת בבית ספר שלנו או מישהו סמכותי מבית ספר כי אני לא סומכת על אף אחד שם והם כולם גרועים אחד אחד ואני לא אעשה את זה בשום פנים ואופן ואני גם די בטוחה שהם שמו לב בעצמם ועדיין לא קורה כלום
יש לה רק אח קטן ככה שאין לי למי לפנות מהמשפחה שלפחות יותר מבין וקרוב אלי בגיל אז גם זאת לא אופציה
חשבתי על כל כך הרבה דברים לעשות, וכלום לא רלוונטי או אפקטיבי. אני תקועה. אני לא יכולה לשבת ככה ברוגע כשאני יודעת שבמצב הנוכחי, מצבה בוודאות (חס וחלילה) יכול רק להחמיר!!
אני אציין גם שהיא בכלל לא מדברת על זה ודיברנו על זה רק טיפה ואי אפשר להעלות את הנושא הזה בשיחות איתה
אין לי גם עם מי להתייעץ מהמשפחה, מבלי לפרט למה.
מה לעשות???
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות