מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הרגשתי בודדה ובלתי נראית בבית ספר,תמיד הייתי השקטה שהייתה יושבת בצד בזמן שהאחרים היו משחקים,בקושי היו לי חברים,אבל הייתי אומרת לי שאם הזמן זה יעבור לי ואני יפסיק להתבייש אבל ככל שהתבגרתי המצב שלי לא השתנה.לא הבנתי למה אני עדין הרגשתי בלתי נראית ובודדה.ניסיתי באמת להשתנות ולנסות לדבר אל הילדים בבית ספר אבל זה לא הצליח לי ואיכשהוא תמיד הם ראו אותי כילדה השקטה והמשעממת שאף אחד לא רצה להיות חבר שלה,וזה גרם לי להיות תמיד מדוכאת ואדישה כשאני בבית ספר(אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שחייכתי שם,לא היה לי כוח לקום בבוקר לבית הספר,שנאתי לראות את הכיתה שלי ,לא היה לי כבר כוח לנסות להיות חברה שלהם ) וזה ממש מעצבן אותי כי עם אנשים חדשים אני יכולה לדבר איתם בקלות מבלי להתבייש אבל אם הילדים בבית ספר שאני מכירה אותם כבר 12 שנה אני לא יכולה לדבר איתם יותר מ5 דקות מבלי להתבייש ואני לא יודעת מה הסיבה לכך וזה משגע אותי.
מה לעשות כדי לשפר את המצב שלי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025