מובן מאליו, משהו לא בסדר איתי? מה אני עושה כדיי לשנות את זה?

אני בקושי יודע מה אני שואל האמת.
אני כנראה כותב את זה סתם מכאב...
אני כבר למדתי להבין שאנשים לומדים מהר מאוד להתייחס אליי כמובן מאליו.
אם זה חברים בנות... אפילו משפחה.
רק בקצרה אני אעיד על עצמי כאדם מאוד אנרגטי, שמח ברוחי (למרות שהשנה הזאת גרמה לשמחה מעט לדעוך) אני מדבר הרבה... יש לי על כל מילה שנייה מה להגיד ובלי להמחיא לעצמי אני אגיד שאני מוכן לעשות ועושה הרבה בשביל הסובבים אותי.
היית מישהי ש3 שנים אהבתי אותה... תחילה לא עשיתי כלום כי היה מוקדם מידיי, בדיוק כשהתכוונתי לעשות את הצעד חבר שלי עשה אוצו לפני, הם נהיו חברים למשך שנה וחצי... כשהם נפרדו, ואפילו שהם היו ביחד, אני באמת תמיד הייתי שם בשבילה, עשיתי דברים שאני לא הייתי עושה בשביל עצמי.
היא כמו כולם כבר למדו להתייחס אליי סתם כמו כוסות רוח למת.
בווטסאפ כל שיחה שלי, עם כל אחד, תמיד 20 שורות שלי... ומילה וחצי האדם שאני עומד מולו.
ואיך הסיפור נגמר איתה אתם שואלים, בערך חצי שנה אחריי שהיא נפרדה מחבר שלה, עשיצי את הצעד, באתי לדבר איתה והיא... פשוט העמידה אוצי במזדרון לשיחה בת 3 דקות, מטען ריגשי של 3 שנים... בשיחה קצרה... אני יודע שהיא לא התכוונה לפגוע בי, אבל זה לא משננ את העובדה שהיא הכאיבה לי יותר מידיי... עבר יום עברו יומיים, ויש לה חבר.
מרגע זה והילך למדתי להבין שכל אחת מתייחסת אליי באותה הצורה, מלא בנות פשוו מתות עליי ואוהבות אותי אבל חוץ מלהיות ה"ידיד" או ה"ידיד הטוב" שלהם... שאני כבר שונא את המילה הזאת, אני יודע שפחחח מי תחשוב מעבר לזה, אני בן 17 וחוץ מלהיות הידיד ההומו הזה לא התקדמתי לשום מקום. אני יודע מה תגידו... תנסה בחורב אחד שברה לך את הלב וזהו? אז לא, ניסיתי, כאב לי שוב ושוב, אני מגיע למצב שכבר לא באלי לדבר עם מישהי... בשלב מסויים ימאס לה ובאופן כללי לכל אדם שאני מדבר איתו, והוא סתם יגיב בשורה וחצי.
למה יש את הבנים שלא באמת אוהבים מישהי והיא תיפול להם על הרגליים.
תנסה להיות פסיבי - אל תהיה נחמד יותר מידיי, אל תהיה רגיש מידיי בשביל האנשים העומדים מולך כי ככה הם ילמדו לזלזל בך
נמאס לי מלשמוע דברים מהסוג הזה.
בן דוד שלי, היינו החברים הכי טובים כל הילדות, מהגן ועד לכיתה ט' לפני שנתיים כל המשפחה התפרקה מהצד של אבא שלי... הם ניתקו קשר ולכן לא דיברתי איתו, עכשיו כשהקשר מתחדש, הבנאדם לא מוכן להקדיש יופ אחד כדיי לראות אותי? לדבר/להשלים פערים? סבבה בגרויות אבל גם לי יש בגרויות על הראש ולי יש גם תואר ראשון לעבוד עליו תוך כדיי... עוד מישהו שכנראה תפסתי ממנו יותר מאשר הוא תפז אותי.
חברים, אנחנו חבורה של 4 חברים מאוד קרובים, אני יודע שאנחנו כולנו נעשה הכל אחד בשביל השני, מבחן הזמן הוכיח אצ זה, ובכל זאת בחבורה (ועם כמה שאני יודע שזה בצחוק) איכשהו הפכתי למקור לבדיחה, אני יודע שהם לא רוצים לפגוע בי.
אבל שוב, הזלזול הזה, הוא מכאיב לי.
חפרתי מספיק, אני אופצע אם מישהו יקרא את זה בכלל... בכל אופן מה אני עושה, אני לא יכול עוד עם המצב הזה, אני נחנק מכאבים