אני פשוט מאכזבת את כולם... את אמא שלי , את המשפחה, מורה , מחנכת אח שלי , חברים... כל אחד ספג ממני פגיעה. בין אם זה שאני חושבת שאנו מבינה אותם אבל אז לא באמת עד הסוף, ואז נוצר קצר תקשורתי, מה שמוביל לבעיות וריבים...
חוץ מזה שגם אני בן אדם שלא בא להמון דברים שקובעים... קשה לי כלכך להתמודד עם בעיות בחיים ואני כל הזמן בורחת. מעדיפה להתחמק. אמא שלי כבר אומרת לי את זה כל הזמן
... תפסיקי לברוח , את תמיד פונה לבריחה ולא מתמודדת עם מה שהחיים מביאים, אז לאן תגיעי? לאן תתקדמי? את לא צומחת מזה, זה בטוח. ברור שהיא צודקת. אני יודעת. אני מבריזה מבית ספר, ממבחנים,לפעמים אין לי כח לשמוע אנשים אבל אני בסדר. כי לפעמים אני רוצה שרק יניחו לי ולא יצפו ממני יותר, לא יבקשו ממני, לא יסתמכו עליי, לא יבנו עליי או משהו בסגנון. הבעיה היא שאני הבעיה. כי הם בסדר גמור ואני פשוט אומרת דברים כדי לרצות את כולם. אני מאכזבת אנשים ופשוט גורמת להשפלה , למשל כשמורה הציע לי לעשות מבחן אישי ורק למ בכימיה כי לא הגעתי למועד א' , וממש קבענו יום ושעה אבל לא הגעתי,כי אין לי עדיין מושג מהחומר ופשוט לא בא לי לגעת בחומר הזה או ללמוד אותו. לא רק שדפקתי ברז למורה המסכן שייחל שאבוא כבר , ולא באתי , אלא גם אכזבתי עוד אנשים על הדרך שגילו על זה וגם הכי הרבה הרגשתי בושה , ביזיון, ורק חרפה .... אני כבר מיואשת. מה עושים במצב כזה ? שאתה מודע למשהו שהוא בעיה אצלך, אבל לא מצליח לעשות כלום?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות